אל מול הניצחון החרדי בפריפריה, ערי המרכז והשרון התגלו כאיים ליברליים בים שמרני. אבל גורלנו לחיות יחד, ועלינו להיזהר פן נשוב לשיח על חלוקה לקנטונים, ונאבד את האחדות שהביאה איתה המלחמה

התערבות בית המשפט בחוק לצמצום עילת הסבירות, תחזיר את החברה הישראלית לטלטלה שקדמה לשמחת תורה. בזמן בו אנו שרויים במלחמה קשה מול אויבינו - אסור לו לעשות זאת

האחדות שהתגלתה בחברה הישראלית בשעת מלחמה היא לאו דווקא מה שנצטרך ביום שאחריה. דניאל הרטמן ודב אלבוים חושבים שכבר עכשיו חייבים לדבר לא על "אחדות", אלא על הערכים המשותפים כאן לרוב

בהפגנת מחאה מול בית הנשיא אמרה אביטל כהן ברנר: "עוצמה יהודית בתפארתה היא ענווה, רגישות, כבוד לאחר, דאגה לחלשים, ומאבק בשחיתות ראשיה שריה ויועציה"

בספרון המוקדש לסוגייה האי-ציות האזרחי, מציג פרופ' אבי שגיא תזה חדשה על מה שעשוי להצדיקו. פרסום זה ואחרים שראו אור לאחרונה הם מאמץ ראוי של אקדמאים בעת הזאת להעשיר את השיח המתנהל כאן

ד"ר אריאל פיקאר התראיין להסכת "קשת אנושית" ושירטט את מפת הזהויות היהודיות שהביאו אותנו לשבר הנוכחי בארץ. הוא המליץ לראות בו מומנטום חיובי, שמחייב את כל הצדדים לעבוד על החיבורים ביניהם

כשאליטות ליברליות בעולם ניסחו דילמה בין שייכות קבוצתית לצדק אוניברסלי - היו שפשוט בחרו בשייכות. התיקון בארץ יגיע כשנבין שצדק והשתייכות הכרחיים שניהם לחברה, והוויכוח צריך להיות על המינון

"אנו שתי קהילות התלויות זו בזו," אמר קרצר בנאומו. "אפשר לנצל את העת הזו, ולחזור לשיתוף הפעולה שידענו בראשית הציונות, כשבנינו מדינה, וגם ייסדנו קהילה ליברלית חזקה בתפוצות"

נשיא מכון הרטמן, הרב ד"ר דניאל הרטמן, התראיין לסוכנות הידיעות JTA והביע אופטימיות בנוגע למתרחש בישראל: "עלינו להקים קואליציה חברתית חדשה בישראל, סביב ציונות ויהדות ליברלית"

מסעדנים בתל אביב הצהירו כי יפתחו לקהל הרחב את המסעדות בערב תשעה באב, רבים מהם כאקט מחאתי אל מול מדיניות הממשלה. ד"ר חנה פנחסי וד"ר תומר פרסיקו חלוקים בהתייחסות למעשה

רבים סברו שההקפדה הדתית ששמרה על זהותנו בגלות היא המפתח להווייתנו כריבונים. אבל עם שחי בארצו צריך לבחור בלאומיות, שעניינה לכידות, ולא בדת, הגוררת קנאות

אשמים רבים היו לחורבן הבית, אבל חז"ל מספרים, שהקב"ה לקח אחריות על הבערת האש, וגם על בניין ציון מחדש. מכאן, שראוי לקרוא להנהגה להדבק במידותיו: הִצַּתֶּם את האש? שַקמו את הבניין

בערב שהתקיים במכון הרטמן לזכרה של העיתונאית במבי שלג נערך פאנל עיתונאים בהנחיית יאיר שלג, שדן במהות המחאה ברחובות ישראל, ובשאלה - מה יקרה ביום שאחרי?

בבחירות הבאות יוכיח הרוב הישראלי שיותר מאשר שלטון הצובר עוד ועוד כוח ופחות ופחות בקרה, הוא מעדיף את האיזונים והבלמים המאפשרים לציבור הגנה משמעותית. זה הגיוני, זה פשוט וזה יקרה

החברה הישראלית ניצבת בפני סכנת קרע פנימי. איך יוצאים מהמשבר? וכיצד ניתן לקרב בין המגזרים? פאנל עיתונאים בערב מיוחד לזכרה של העיתונאית במבי שלג ז"ל

השקפת העולם הקנאית חושבת שמשבר חברתי קשה מחייב החרפת המצב עד להכרעה. אלא שהמציאות מוכיחה שכאשר מחריפים את המצב יותר מדי כבר אין אפשרות להכריע והמהלך נכשל כשלון חרוץ

יש מצבים שבהם לא רק שאי-ציות אזרחי מקביל להתנגדות לפקודה לא חוקית בעליל - אלא שיש בו משום התייצבות אזרחית ראויה, הבאה להגן על המדינה מפני משטר עריץ שאיבד את הלגיטימיות שלו

ניצחון חלקי עדיף על מלא, ולא בגלל שהוא יותר ריאלי. אם צד אחד יכריע באופן כוחני ומשפיל הוא יפסיד את האמת שנמצאת גם בצד השני, ויותר מכך: הוא יפסיד את הצד השני עצמו - והסיבוב הבא יגיע במהירות

פרשנים נהגו לפרש את הקביעה "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" כאילו כל עמדה מחזיקה אמת נפרדת. אבל ההלכה נקבעה כבית הלל, שסברו שהאמירה "אלו ואלו" מחייבת כי אין קיום לאמת אחת בלי זו של הצד האחר

ההלכה תמיד הכירה במערכות משפט מקבילות לה, ובכלל זה גם בזו הישראלית. הבעיה מתחילה כשפסיקות משפטיות נשענות על קביעות ערכיות, וכדי שזה יתאפשר על החברה בישראל לחתור להסכמות על ערכיה