"ביקורת איננה כשלעצמה בגידה," אמר פרופ' אבי שגיא בשיחה עם אלכס צייטלין. "גם בעת מלחמה, ביקורת מניחה ברית בין המבקר למבוקר, והיא הדרך שבאמצעותה חברה נעשית מתוקנת"

אנו עדים בעת האחרונה למגמה שבה חברה שלמה מכוננת סביב הישיבה, ומניחה שקיומה הכלכלי ומכלול צרכיה יתממשו על ידי אחרים. זה מהפך חסר תקדים בהיסטוריה היהודית, וחייבים להיאבק בו

על חוויית הייאוש שגרמה המלחמה משתלטים בהדרגה כוחות סותרים: נביאי "הגאולה" השוללים את הייאוש, ונביאי הייאוש המזהירים ללא הרף מפני פגיעה אנושה בחברה ובמדינה. אלה גם אלה אינם מאמינים באדם

פרופ' אבי שגיא מנתח את תהליכי הקצנה בתפיסות הדתיות בישראל, את הפער - הלא הכרחי - בין הליברליזם לבין חובשי כיפה בישראל ואת השפעת הקונפליקטים הערכיים על הקונפליקטים של המלחמה

טובי פולק שוחח עם פרופ' אבי שגיא ושאל אותו איך ממשיכים לקוות כשהמצב נראה כל כך גרוע. "העם הזה שר 'התקווה' כבר מאה שנים," אמר שגיא. "עבודת החירות היא עבודת התקווה"

התקווה, במובנה העמוק, היא אבן היסוד של חיי האדם. היא ההופכת אותנו לאנושיים. אולם תקווה אינה אמורה להעלים את הסבל, היגון והייאוש הכרוכים בקיום האנושי, אלא לאפשר לאדם להתמודד עם היבטים אלה של חייו, במיוחד בימי צער ואימה

פרופ' אבי שגיא מזהה פגיעות בעקרונות היסוד המכוננים את מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, ובהן שלוש פגיעות מתמשכות ומחמירות, שמחייבות את האזרחים לפעולה

פרופ' אבי שגיא ניסה לענות לאלכס צייטלין על השאלה "האם יש מקום לתקווה" כרגע בישראל. לדעתו, ה"נפש ההומייה" בהמנון הלאומי איננה פועלת מתוך ידיעת העתיד - וזה בדיוק מה שמגדיר אותה כנפש מקווה

פרופ' אבי שגיא, ממנסחי מסמך רוח צה"ל, שסירב להכניס לתוכו את ערך ה'ניצחון', עונה לאלכס צייטלין על שאלות ביחס למושג הניצחון, שקשור, לדעתו, קשר הדוק למושג המלחמה הצודקת

המושגים 'ניצחון' או 'ניצחון מוחלט' אינם חלק משיח מוסרי של מלחמה צודקת ועלולים להטותה אל מחוץ לעקרונותיה. ניצחון מוסרי במלחמה הוא ניצחון הרוח האנושית על הדמוניזציה של הזולת

תקווה אינה צפייה פאסיבית למשהו שיתרחש, או דחיית הצער והכאב. היא פעילות אקטיבית של הפיכת היגון והצער לחמלה, הבנה וידידות, מתוך הפניית מבטו של האדם אל חייו, וסירובו להיות רק מה שהוא כבר

להיות ציוני היום משמעו להתקומם נגד המגמה הבאה לידי ביטוי במדינת ישראל - של חיזוק הזהות הדתית על חשבון הזהות הלאומית - ולהילחם על שימור הפלורליזם היהודי, שהוא גם התנאי למהשך הקשר עם התפוצות

חמאס רצה לא רק להרוג, אלא גם לפגוע אנושות באתוס המוסרי והאזרחי. על כן מחאה אזרחית היא חלק מההגנה העצמית כנגד המתקפה הזו. פרופ' אבי שגיא ניסח מסמך עיון בהתייצבות אזרחית בעת מלחמה

מי שאיבד את יכולת המחשבה הביקורתית, מי שבבגרותו השיל מעליו את יכולתו של הילד להציג שאלות ולבקר, נידון להיות כלוא במלכודת שיצר לעצמו. הוא אינו מסוגל להשתנות ואינו חש בושה מפני האחרים. הדרך הפילוסופית אל סארטר, היידגר וקירקגור מתחילה בשתי אגדות של הנס כריסטיאן אנדרסן

הרוע הצרוף שחווינו בשבעה באוקטובר מייצר קושי מול התפיסה המונותאיסטית הגורסת כי האל הוא טוב הפועל באופן צודק. הפתרון טמון בהעברת האחריות לטוב ולרע בעולם אל האדם, אשר הוא ורק הוא עשוי לחולל את הנורא מכול, ויכול גם לבחור להיאבק למען הטוב

הטרור מבקש לשבש את ערכי היסוד המוסריים והאזרחיים של המדינה. לכן, דווקא עכשיו יש להשמיע קול זעקה על רמיסתם: כי אם המלחמה תסתיים בפגיעה ממשית בזכויות אזרחיות – זה יהיה נצחון החמאס

"המלחמה הזו מוצדקת, ולכן היא מבוססת על המוסר, ואסור שתתנהל בניגוד לו," פרופ' אבי שגיא מסביר לאלכס צייטלין שהמדינה מייצגת את אזרחיה, ועליהם לתבוע ממנה נחרצות לדבוק בערכים אוניברסליים