הגות

אם האנשים שאכפת להם מהמדינה יישארו בתיבה, מישהו אחר יחליט איך תיראה המדינה. לא חובה להיות פעילים פוליטיים, אבל אתם חייבים לצאת להצביע - גם אם זה לא נוח

חוזרים להתנהלויות השערורייתיות בכנסת היוצאת, והפעם: יו"ר ש"ס ששומר על כוח כמעט בלתי מוגבל, אבל לא מוכן לקחת אחריות כשצריך

מי שבא למסוק עץ שאינו שלו שוכח מאיפה התחלנו, ואולי שוכח גם שהארץ הובטחה לזרעו של איש ישר. זכותנו עליה תלויה בכך שנמשיך להיות ראויים לה

רגע לפני השיא של אחת ממערכות הבחירות הגורליות במדינה, האזרחים מרגישים בעיקר ייאוש. למה התחושה הזאת משותפת לשני המחנות? ואיך אפשר להחיות את התקווה?

העיקרון המנחה של מפלגות הקואליציה הוא שכשאנחנו עסוקים באויב, לא נראה את הכישלון בביטחון, בחינוך בתחבורה. אבל זה לא יצליח להם, אנחנו רואים את הכל

רגע לפני הבחירות אנחנו חוזרים אל הוויכוחים שמסעירים את החברה הישראלית כבר כמעט 80 שנה, והפעם: גיוס חרדים. איך הגענו למצב הזה, ואיך אפשר לשנות אותו?

רגע לפני הבחירות אנחנו חוזרים אל הוויכוחים שמסעירים את החברה הישראלית כבר כמעט 80 שנה, ובפרק הראשון: השבת. איך הגענו למצב הקיים, וכיצד אפשר לפתור את המתחים?

המילה הראשונה בתנ"ך - "בראשית", מכילה בתוכה גם בית וגם ברית. כי בסוף, רק כשפועלים יחד למען הבית שלנו, יהיה לנו את הכוח לתת הזדמנות להתחלה חדשה, לזכור את הנופלים - ולבחור יחד בחיים

הבחירות האלה הן לא רק על זהות הממשלה הבאה, אלא על שאלות הרבה יותר גדולות: אילו סיפורים נספר על היום הזה, אילו טקסים יהפכו למסורת, ואילו ערכים נדגיש עבור הילדים שלנו

חוזרים להתנהלויות השערורייתיות בכנסת היוצאת, והפעם: שרת התחבורה שתפסה טרמפ על המשרד כדי לקדם את הצרכים של השותפים הקואליציוניים

לא שואלים איפה אלוהים היה - אלא מחפשים אותו במציאות. רוצים לתרום כמה שיותר - אבל רק לחברה שלהם. רואים את העולם בשחור לבן - ולא מוכנים לקבל דעה אחרת. כך השפיע 7 באוקטובר על הנוער

הבחירות הללו אינן בין שמאל לימין או בין דתיים לחילונים, אלא בין אלו הרואים משמעות בעצם קיומנו פה כחברה יהודית ודמוקרטית, לבין אלו המנסים להפריד בין הערכים הללו

עצם הבריאה היא יצירת מקום עבור האדם, אבל מה קורה כאשר הקשר שלו עם אלוהיו הולך ומצמצם דווקא את המקום הזה?

אם נבין שמה שעומד בשורש חלק גדול מהשיח הבינלאומי סביב המלחמה הוא לא יותר מרצון לצייר את ישראל כגורם מרושע באופן ייחודי, כמדינה המפלצתית בעולם, נוכל להתמקד בעובדות

בשנים האחרונות גילינו שבעצם אין לנו שום מושג מה צופן העתיד. מהחתונה שערכתי לזוג מילואימניקים למדתי שהדרך לעבור את כל האתגרים האלה היא עם אנשים אהובים ואוהבים סביבנו

חוזרים להתנהלויות השערורייתיות בכנסת היוצאת, והפעם: יו"ר מפלגת הדמוקרטים בהצעה לא מאוד דמוקרטית

מה שקורה סביבנו תלוי בנו ולהשאיר מישהו אחר בצער - זו לא אופציה. אנחנו חייבים לפעול יחד, לעשות, לתמוך בנוכחות מגינה איפה שצריך וכמה שצריך. רק ככה נזכה בעזרת ה׳ לשבת בסוכת שלום ושמחה

גם כשמנסים לחשוף את הכוח הפוליטי והמוסדי של הדת בישראל, אסור להתבלבל בין המאבק על דת ומדינה לניסיון לשנות את אורח חייהם של אחרים. קריאה ביקורתית על "בשבח החילוניות" של שגיא אלבז ונאור נרקיס

חוזרים להתנהלויות השערורייתיות בכנסת היוצאת, והפעם: שר החינוך שהבטיח לעשות שינוי אמיתי במערכת, אבל לא איפה שצריך

ככל שמתקרב יום הבחירות ונראה שלאף אחד מהצדדים אין רוב מובהק, עולה מחדש שאלת ממשלת האחדות. איזה ויתורים כואבים מותר לעשות ועבור אילו ערכים? ומתי זו חציית קו אדום?