תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

"יצרנו טקסים כדי למצוא קול ומבע, בשביל לזכור מה שחשוב לנו לזכור בפסח השנה"

בתכנית "סוכן תרבות", הרבה תמר אפלבום אלעד הציעה להנכיח בליל הסדר את המציאות המיוחדת השנה, ומאיר קראוס דיבר על ספרו החדש, שבו טען שחזון המקדש מסכן את היהודים בהמרת אלוהיהם
הרבה תמר אלעד-אפלבום היא בת ירושלים, נשואה ליוסי ואם להלל זיו ובארי. פועלת לחידוש חיי הקהילה והערבות, לאהבת ירושלים כעיר אמונה משותפת לכל מאמינות ומאמינים, לאקטיביזם רוחני ולהצמחת מנהיגות רבנית מחברת ומרפאת ברחבי הארץ והחברה. הרבה תמר היא מייסדת וראשת בית מדרש שותפה בבית המדרש לרבנות ישראלית של מכון הרטמן והמדרשה באורנים, ומייסדת קהילת ציון: קהילה ארצישראלית בירושלים. עבודתה של הרבה תמר, מבקשת להעמיק חיבורים בחברה הישראלית מתוך שפת האמונה והמסורת, מתוך תשומת לב ודאגה

מאיר קראוס

11

"השפת אמת אמר שפסח, כל מטרתו היא למצוא מילים בטראומה שמתמשכת המון המון. הוא כמעט רואה בליל הסדר התנגדות למצוא את המילים."

אלה הדברים שבהם פתחה הרבה תמר אלעד אפלבום את דבריה בתכנית "כאן תרבות" עם קובי מידן, שבה התארחה.

"החלטנו ברבנות הישראלית, בשיתוף פעולה עם מרכז הטקסים של מכון הרטמן, לנסות למצוא קול ומבע כדי לזכור את מה שחשוב לנו לזכור בליל הסדר הזה."

אלעד אפלבום תיארה איך נוצרו שיתופי פעולה בין רבנות ישראלית לבין יוצרי "הגדת התקווה" של מטה משפחות החטופים והנעדרים, ודיברה על מה אפשר להוסיף השנה למנהגי ליל הסדר, כמו למשל, השארת כיסא ריק לחטופים: "אנחנו קוראים לזה מקום, מקום שממתין. שיהיה ברור שאנחנו ממתינים להם ולהן."

אלעד אפלבום התארחה באולפן לצד ענבל אלון מקיבוץ בארי, שסיפרה אף היא על שינויים שקהילתה חשה צורך לעשות השנה בליל הסדר. "הבנו שלא נוכל להמחיז את 'חד גדיא' כפי שנהגנו לעשות כל השנים: זה רוצח את זה, זה שוחט את זה – זה לא מתאים. החלטנו להוריד את הקטע הזה, ולשיר במקום זאת את חד גדיא של חוה אלברשטיין.

"אבל עם 'והיא שעמדה' עדיין לא החלטנו מה לעשות. מה עושים עם השורה 'והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם'?" שאלה אלון.

עוד התארח באולפן מאיר קראוס, שדיבר על ספרו "לבא אל הקודש". בספר קורא קראוס לוותר על חזון המקדש הממשי ולהחזיר את חזון הקדושה בלבד.

"גם אם העולם המוסלמי יסכים ויגיש לנו את הר הבית על מגש, אסור לנו לבנות את המקדש, מסיבות דתיות," ציטט קובי מידן מספרו, וקראוס הסביר כי הרצון הזה, שהתחדש במדינת ישראל לאחרונה, להקים מחדש את המקדש, לא רק משנה את היהדות, אלא משנה את אלוהי היהודים:

"במשך אלפיים שנה היה לנו אל שעוצב על ידי חז"ל כאל שמצפה מאיתנו ללכת בדרכיו: 'מה הוא גומל חסדים – אף אתה גומל חסדים. מה הוא רחום וחנון – אף אתה רחום וחנון.' אבל עכשיו מתרחש כאן ניסיון להגיד שהאל הזה, המבקש את רוחו ומעשיו הטובים של האדם, הולך להיות מומר באל הדורש הקרבת קרבנות, ריח ניחוח לה'."

קראוס דיבר על כך שהחזון של המקדמים את בניין המקדש הוא לכאורה שאם יהיה מקדש יהיה קודש בעולם. "אבל המציאות שיש מקדש אפילו מערערת על הציפייה לחברה מתוקנת בחוץ."

קראוס ומידן סיכמו את הדיון בספר בשיחה על הקשר בין השאיפה למקדש כיום, לבין תפיסות משיחיות רווחות כיום, המשפיעות ומקרינות על קבלת החלטות, ואפילו על הפוליטיקה העכשווית. "אלה דברים שמשליכים אפילו על קבלת החלטות בשעת מלחמה," אמר קראוס.

מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?

מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו

עוד בנושא
הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics