מאז שבעה באוקטובר, הרבָּה אנג'לה בוכדל והרבָּה תמר אלעד–אפלבום כואבות ודואגות כמו כולנו. אך בה–בעת הן רואות במשבר שאליו נקלענו הזדמנות לצמוח, ולצאת מן העבר השני של המלחמה כחברה יהודית וישראלית טובה יותר. ריאיון על כאב, על תקווה ועל המרד היהודי המתמשך במפלצות של העולם

במפגש תחת הכותרת "מזור לנפש" דרשה אלעד אפלבום את הפסוק: "הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם" ואמרה: "ה' מרפא - את מי שלבו שבור, מי שהלב שלו מרגיש וכואב"

במכון הרטמן נערכה התכנסות בינתדתית בהשתתפות מנהיגים רוחניים מהדתות השונות בארץ - יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים - במטרה לאחד כוחות בתפילה ובתקווה, ולמצוא "מזור לנפש"

דווקא השנה, כשאנו שקועים בעומק הצער על המתקפה שעברה עלינו, האתגר הגדול הוא לא רק לזכור את עמלק, אלא לייצר זיכרון נוסף: של האפשרות לעתיד טוב שעוד יגיע

השייח עבדאללה: "יש בית תפילה לכל העמים - בעיר הקודש". הרבה תמר אלעד אפלבום פגשה באבו דאבי מנהיגי אמונה מוסלמים ונוצרים וגילתה אנשים המדברים בשפה דתית סובלנית שהיא הפתרון - ולא הבעיה

הרבה תמר אלעד אפלבום נפגשה עם ג'קי לוי, שקרוב משפחתו חטוף בעזה, לשיחה על האתגרים והקשיים במאבק לשחרור כל מי שמוחזק בידי חמאס ועל מקומן של היהדות והרבנות בפעילות הזו

משלחת העדות של הרבנות הישראלית התייצבה במקומות בהם התרחשו זוועות שבת שמחת תורה. "שאלתי את עצמי מה היה קורה אילו אכן נמחקנו כולנו, והמחשבה הזו רדפה אותי כמו טראומה פעילה"

"אנשים כאן עובדים זה לצד זה בסופרמרקטים ובבתי חולים. יש בינינו המון חיבורים, וכל אדם נמצא היום על הצומת: האם מה שנבחר לעשות הוא חלק מתנועת הפיצול או חלק מתנועת החיבור?"

להשקיע בקהילות מכל הסוגים, לבנות מרכזים פיזיים לשיח על יהדות, לתמוך בארגונים רבניים שרואים את הציבור הרחב, או לקדם מסורות יהודיות מכל העולם. רבנים ורבות מציעים לאבי מעוז איך לעבוד עם התקציב

לרגל צאת הספר "לפני היות החסידות", דיברו חוקרים וחוקרות על הבעש"ט, המנהיג המסתורי שסחף תלמידי חכמים בלי שכתב מילה אחת, ועל כך שהמקומות שבהם פעל נכחדים היום תחת המלחמה באוקראינה

היציאה ממלכודת החרם תלויה במעשה ציבורי חברתי חד-משמעי של תשובה. זו תופעה רבת-משתתפים שזקוקה לתשובה רבת-משתתפים בכל מרחב אנושי בארצנו. מוקדש לדרור אל-עמי זכרו לתשובה

שי זרחי חש שהקיבוץ היה כלוב של זהות, שממנו נחלץ בזכות געגועי סבתו לניגונים של אמה. במשפחתה של תמר אלעד אפלבום לא דמיינו שהיא תקבל "סמיכה". שיחה גלויה בין שני רבנים לא צפויים ב"כאן 11"

רבים מציינים את תשעה באב בצום, בקינות ובהליכה לכותל, ועדיין - לא רק שהוא לא הפך ליום של חשבון נפש, גם הססמאות על "שנאת חינם" נשמעות חלולות. איך עם היושב לבטח בארצו מתחבר לזכרון של חורבן?

חוק השבות הוא אחד החוקים היסודיים והחשובים ביותר במדינת-ישראל, אך האם הוא עדיין משקף את ערכי העם היהודי והמדינה כיום?

משפחה קונסרבטיבית הותקפה על ידי חרדים בכותל המערבי, והציבור בישראל נותר אדיש למדי. האם זה בגלל שישראלים מוכנים להקריב את חופש הדת, ובלבד שחייהם יהיו חופשיים מדת?

גם כשהודיעו על פירוק הקואליציה, המשיכו שני העומדים בראשה להפגין חברות. הערך הזה מקבל משנה תוקף בהיותם מנהיגים בעלי אידיאולוגיות שונות - וזו אולי המורשת החשובה שהם משאירים בתום כהונתם

לפני כשנה קמה בישראל ממשלה שמושיבה יחד מפלגות מכל קצווי הקשת הפוליטית בחיפוש אחר חזון לחברה אזרחית משותפת. אז מדוע לא התנחלה הקואליציה הזו בלבבות, ומה ניתן ללמוד מכך?

כיצד השתנה יום ירושלים במהלך השנים, ומדוע הוא הפך למנת חלקו של מגזר מסוים בלבד? פרק ראשון בפודקאסט החדש של מכון הרטמן, העוסק בסוגיות של יהדות וישראליות העומדות בלב השיח הציבורי

הרבה תמר אלעד אפלבום הולכת עם בנותיה ברחובות ירושלים, רואה את העיר החיה ותוהה איך אפשר שלא להאמין בנביאים ובנבואה? ואז היא גם מקבלת על עצמה אחריות לקדם חיים שיש בהם מצפן ומצפון