אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו מדינה או אוסף של חמולות: אם נוותר על החוק ועל ההגיון, נפעל רק על פי הרגש וניתן לעצמנו להתבהם, לא רק שנתרסק מוסרית, אלא שגם חיינו יהיו הפקר

בשוך הקרבות, ודווקא כשההתנגדות לכך בארץ גבוהה מתמיד, תבוא מצד בנות בריתנו דרישה תקיפה מתמיד לפתרון שתי המדינות: כי הן מבינות שחוסר היציבות שבעיית הפלסטינים יוצרת היא איום על העולם כולו

המלחמה פרצה אחרי חודשים קטסטרופליים מבחינת יחסיה הבינלאומיים של ישראל, וחלק מהתגובות בעולם מגיעות כתוצאה מכך, אבל אין להתעלם גם מהממדים האנטישמיים בעמדות השמאל הפרוגרסיבי כלפינו

מהות האנטישמיות איננה רק שנאת היהודים, אלא זיהויים עם החטא המפלצתי ביותר. בעת הזו, החטא הזה הוא ה"קולוניאליזם": והעולם מבקש שוב לצלוב את היהודים כדי למרק את חטאיו שלו

חבר פרלמנט לשעבר במפלגת הלייבור בבריטניה צייץ שישראל איבדה את זכותה להתקיים. את תומר פרסיקו זה הקפיץ, ויש לו הסבר קצר על האנטישמיות של השמאל הרדיקלי בעולם

אחד מיסודותיו של הליברליזם הוא ההנחה כי לכל אדם יש זכויות יסוד טבעיות, מולדות, שאינן ניתנות לביטול. מסע אחר מקורותיהן של זכויות היסוד מלמד כי שורשיהן נעוצים בתפיסה היהודית־מקראית על בריאת האדם בצלם אלוהים. כיצד אפוא ניתן לצייר את היהדות כאנטי־ליברלית?

בספרון המוקדש לסוגייה האי-ציות האזרחי, מציג פרופ' אבי שגיא תזה חדשה על מה שעשוי להצדיקו. פרסום זה ואחרים שראו אור לאחרונה הם מאמץ ראוי של אקדמאים בעת הזאת להעשיר את השיח המתנהל כאן

מסעדנים בתל אביב הצהירו כי יפתחו לקהל הרחב את המסעדות בערב תשעה באב, רבים מהם כאקט מחאתי אל מול מדיניות הממשלה. ד"ר חנה פנחסי וד"ר תומר פרסיקו חלוקים בהתייחסות למעשה

הזנחה ארוכת שנים איפשרה לרבנות הראשית להפוך למפעל ג'ובים המחולקים בין קרובי משפחה. ההיגיון הדורש גיוון בגוף הבוחר של השופטים חייב לחול גם על הגוף הבוחר של הרבנים הראשיים והדיינים

שלושה סרטונים קצרים על המושג "ליברליזם", שעוד יותר מהמושג "דמוקרטיה", יש בו כדי להסביר מה קורה ברחובות בישראל היום, ואולי אפילו להצדיק את המרי האזרחי שאנו עדים לו

היפרדות מפופוליזם אנטי־ליברלי, ניטרול כוח הכפייה הדתית, והערכה למסורת ולציבור הדתי על שמירת משאבי זהות משותפים - כך תיסלל הדרך לחזון משותף המציג חברת מופת ישראלית, יהודית ודמוקרטית

ההגדה של פסח אמנם חותרת תחת התפיסה הקדומה שעבדים נולדו להיות עבדים. אבל ד"ר תומר פרסיקו מזכיר שבעצם, ההלכה התירה את העבדות, ותפיסת החירות של היחיד התפתחה דווקא עם עליית הנצרות

תוצאות הבחירות האחרונות הן חלק מגל פופוליסטי עולמי, המתעורר לא בשל גזענות, שנאת זרים או סיבות כלכליות, אלא בשל פחד מאובדן הזהות הלאומית. התשובה לכך בישראל צריכה להיות ליברליזם לאומי ויהודי, השואף לחברת מופת

עד כמה הקצינה הציונות הדתית עם השנים? ואולי מדובר רק בתגובת נגד להקצנה הליברלית? קובי מידן ניסה לברר זאת עם יאיר שלג, ד"ר תומר פרסיקו ועמנואל שילה בתכנית "סוכן תרבות"

אחרי שהביע רצון להרוג יהודים, הראפר קניה ווסט הוזמן לביקור אצל טראמפ - וזו רק דוגמה להקצנת הימין האנטישמי. בארץ יש מי שמתעלם ממגמה זו, כדי למצוא אצל גדולי שונאינו הצדקה לתפיסות לאומניות

בעידן שבו הפרט הפך להיות מרכז, מי שמציע פופוליזם זול שיקשר בין אנשים הוא שיזכה לכוח הפוליטי הרב. גם אם השמאל יבטיח מדינת רווחה, זה עוד לא משתווה לסיפור מאחד טוב

לוחמי האיסלאם הקדום רצו אפוסים על גיבור לא מושלם, הנופל וקם מתוך התעלות עצמית. ככל שהתמסד, ביקש האיסלאם לעצב את נביאו כאדם מושלם. סלמן רושדי קרא דרור לסנטימנט הראשון - והקצין אותו

שנאה לשמאל, דה-לגיטימציה של הדמוקרטיה, שאיפה למדינת הלכה ורצון לנקמה בגויים עמדו תמיד בלב הכהניזם. כשבן גביר מעיד על עצמו כי ההבדל בינו לבין כהנא הוא רק בסגנון - זה לא "כהניזם-לייט"

זה אולי לא הזמן הכי מתאים לדרוך על מה שנשאר מהשמאל, אך הפרק ההיסטורי שענברי מחייה חשוב מכדי להתעלם ממנו

פסיקת בית המשפט העליון בארצות הברית שביטלה את הזכות להפסיק היריון היא מונומנטלית, מאחר שהיא לא רק תשנה באופן יסודי את חייהן של מיליוני נשים בשנים הבאות, אלא גם את מעמד האישה