לאחרונה פורסם בעיתון "לה מונד דיפלומטיק" בצרפת מאמר על שורשי המונח "עמלק" ועל האופן שבו חדר לתרבות הישראלית. גם בבית הדין בהאג הזכירו את המונח הזה בתביעה שהוגשה נגד מדינת ישראל בעוון רצח עם.

סגנית נשיא מכון הרטמן רונית הד הוזמנה לאולפן הפתוח של כאן 11 אתמול (יום שני, 14.4.249) ודיברהעל מופעי המושג הזה במסורת היהודית, ועל אופני ההתמודדות איתו לאורך הדורות.

"עמלק היה האויב הראשון, האכזר, התוקפן, שבני ישראל פגשו כשיצאו ממצרים. עם השנים הוא הפך לסמל של הרוע התוקפני. במקרא אכן יש ציווי למחות את זרע עמלק. כולל אמירות קשות של הריגת נשים וטף.

"יש כאן קושי שאנחנו פוגשים לא רק היום," אמרה כד. "איך אפשר למחות עם שלם?"

הד הביאה כמה דוגמאות להתמודדות של חז"ל עם ציווי שנראה גם להם לא מוסרי, ודיברה על השימוש הנעשה בחברה בישראל במושג הזה במהלך מלחמת חרבות ברזל. "המונח הזה צף באופן חזק, כאשר היה צורך להתמודד עם רוע מוחלט, כמו זה שראינו בשבעה באוקטובר.

"לפעמים היכולת להתמודד עם מורכבות הופכת אפסית. כי איך מחזיקים את הדיסוננס, שמצד אחד אנחנו מחויבים להגן על עצמנו, ומצד שני, יש בחבל עזה גם אנשים, נשים וטף שלא מעורבים בלחימה?"

הד הזכירה כי יש במסורת היהודית המון תפיסות הומניות, וקראה להיזהר מכך שבמצבים של קושי, צפים דווקא המושגים הקשים והאכזריים.