סגנית נשיא מכון הרטמן, רונית הד, דיברה באולפן כאן 11 על חדירת המושג "עמלק" לשיח הישראלי מאז 7.10: "מול רוע מוחלט קשה להחזיק מורכבות, אבל אפשר לזכור: במסורת היהודית, ההומניות גוברת על האכזריות"

הד דיברה על החוסן המוסרי שהמלחמה גילתה בחברה הישראלית ואמרה: "כדי להמשיך לחיות טוב עם עצמנו, נהיה חייבים להחזיק במורכבות שבין החובה להגן על עצמנו, לבין המחיר המוסרי שגובה המלחמה"

מהצרעת כבר נפטרנו, הודות לרפואה, אבל תומר פרסיקו חושב שנגע אחר פוגע בנו כעת

האם אפשר לחזור לשיגרה אחרי מוות ואבדן? האם זה מוסרי? ד"ר אורית אבנרי בוחנת את כוחה של שיגרה, לעומת כוחה של פגיעות ואנושיות

בערב השקת ספרו, "לבא אל הקודש", סיפר מאיר קראוס שהספר נולד מ"מצוקה רוחנית" אישית, לנוכח חזון שוחרי המקדש להמיר את האל הרחום באל המבקש לשרתו בקרבנות: "רציתי לפתוח שיחה כנה על המקדש"

דיני הקרבנות המפורטים לא רק מעוררים סלידה, אלא מזמינים להיזכר שהיהדות כבר התרחקה מהם, והפכה לדת שמקדשת חיים ומתעקשת על המוסר. בידינו הבחירה לשאוב השראה מהמקורות שלנו לטוב, ולרע

במכון הרטמן נערכה התכנסות בינתדתית בהשתתפות מנהיגים רוחניים מהדתות השונות בארץ - יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים - במטרה לאחד כוחות בתפילה ובתקווה, ולמצוא "מזור לנפש"

לרגל צאת ספרו "מן המעיין אל ההר", הציג פרופ' ישראל קנוהל בסדרת שיחות בערוץ "באים אל הפרופסורים" את טענתו המהפכנית - שהשִירוֹת העתיקות במקרא קדמו לסיפור מעמד הר סיני המוכר מספרי שמות ודברים

על אף הצהרת כורש, בחרו יהודי פרס להישאר בגלות, שם נטמעו בתרבות, נקראו בשמות נכריים, ולא הזכירו את שם אלוהיהם. אז איך זה שהסולידריות ביניהם נשמרה? ראיון עם ד"ר אורית אבנרי על מגילת אסתר

דווקא השנה, כשאנו שקועים בעומק הצער על המתקפה שעברה עלינו, האתגר הגדול הוא לא רק לזכור את עמלק, אלא לייצר זיכרון נוסף: של האפשרות לעתיד טוב שעוד יגיע

ד"ר חנה פנחסי דיברה בתכנית "בחצי היום" על המלכה שקראה לסולידריות אף שהיתה כלואה הרחק מבני עמה, ועל המתח שיתקיים בפורים הזה, בין כניעה לצער והימנעות משמחה לבין נהנתנות כבגידה במצטערים

"המלחמה הזו מוצדקת, ולכן היא מבוססת על המוסר, ואסור שתתנהל בניגוד לו," פרופ' אבי שגיא מסביר לאלכס צייטלין שהמדינה מייצגת את אזרחיה, ועליהם לתבוע ממנה נחרצות לדבוק בערכים אוניברסליים

בפאנל שעסק בפמיניזם עכשווי, סיפרו ארבע נשים צעירות, בוגרות ועמיתות תוכניות של מכון הרטמן, על המפגשים המוצלחים והפחות מוצלחים של האידיאולוגיה עם מציאות של מאבק חברתי ומלחמה קיומית

איך נצא מהמשבר הזה לצמיחה ולא לחורבן? איך נראה להיסטוריה שאפשר גם אחרת? בתיה אריאל כהן לומדת מפרשת השבוע על החשיבות לתת מקום זה לזה

אמא של אחת מבוגרות מדרשיית הרטמן הקליטה הודעה קולית למנהלת וסיפרה איך בתה, שגויסה למילואים ב-7 באוקטובר, פגשה לא פחות מחמש חברות מבית הספר בלב מרכז השליטה של צה"ל

אל מול האי-נחת מהשירות הציבורי בישראל, תני פרנק חושב שיש מה ללמוד מהדמויות שהופקדו על מלאכת המשכן: בצלאל משבט לוי המכובד, ואהליאב משבט בני השפחות

עם מעבר קהילתו, חברי קיבוץ נירים, ממלונות באילת לדירות בבאר שבע, התראיין דבוש בתכנית "הולכות בחצות" ואמר שהיה רוצה שכולנו ניקח אחריות על הקלקול, מתוך אמונה שיש בכוחנו לתקן

הבעיה עם אלילות היא שברוב המקרים קשה לבטל אותה כזיוף. בעידן של תִּפְלוּת והתלהבות מכוח, רבנים ומנהיגים רוחניים מתלהבים מיצירי כפיהם האידיאלוגיים ולא שמים לב שהם עובדים עגל משכנע במיוחד

מה משותף בין מדי צבא לבגדי הכהן הגדול? הרב ד"ר שרגא בר-און מסביר מדוע בזכות בגדי הכהן הגדול היו בני ישראל מנצחים במלחמה

בראיון בעקבות כוונתו של השר בן גביר להגביל עליית ערבים להר במהלך הרמדאן אמר קראוס: "חייבים למקד את השיקולים בביטחון, ולא לנצל את המצב הבטחוני לטובת המאבק על השליטה בהר"