אל יום העצמאות הקרוב אנחנו מגיעים עם הרבה כאב, תקווה ומחשבות. הרב ד"ר דניאל הרטמן ודב אלבוים חוזרים אל מגילת העצמאות ובוחנים מה השתנה באופן שבו אנו קוראים אותה היום?

מה נותן כוח לאדם לעמוד מול כיתת יורים ולבחור שלא להיכנע למוות אלא לספר עוד רגע אחד של חיים, לזקוף את אורו מצפונו ולבו?

יש הרבה איסורים בתורה, אבל איסור לעשות משהו כי עמים אחרים עושים אותו, זה נדיר. מדוע היה צורך להזהיר אותנו לבל נעשה כמעשיו של עם שמעולם לא הכרנו, ועל ארצו אנחנו אמורים להשתלט ככובשים?

המפגינים הפרו-פלסטיניים בקמפוסים בארצות הברית מציגים טענות מגוונות, שעם חלקן מן הראוי אפילו להתמודד. הרב ד"ר דניאל הרטמן מארח את ד"ר תומר פרסיקו, ויחד הם בוחנים איך כל זה משפיע עלינו כאן

חמאס רצה לא רק להרוג, אלא גם לפגוע אנושות באתוס המוסרי והאזרחי. על כן מחאה אזרחית היא חלק מההגנה העצמית כנגד המתקפה הזו. פרופ' אבי שגיא ניסח מסמך עיון בהתייצבות אזרחית בעת מלחמה

שירה משותפת לפתיחת הטקס, פיוטים מהווי קהילות יהודים לפני החורבן והגירוש, וגם שירים של תקווה ואמונה. המלצות מוזיקליות לשירים ב"התכנסות ליום השואה - מקינה לתקווה"

תפקיד המנחה הוא להוביל את האירוע מבעד לפרקי ההתכנסות תוך שיתוף הקבוצה בקריאה, שירה, עדות ושיח. קישור לדף ההנחיות המלא - בכפתור שבתחתית הכתבה

טקס ”התכנסות ליום השואה“ תשפ"ד מבקש לזכור את השואה, בעוד אנו מצויים בלב האירועים הקשים שהחלו בשבעה באוקטובר, וליצור מעגל קשב, תקווה וחוסן

סגנית נשיא מכון הרטמן, רונית הד, התארחה באולפן כאן 11 והדגישה את החשיבות של האופן שבו נספר את סיפור מלחמת חרבות ברזל. בעיניה, אין להתמקד בקורבנות, אלא בלקיחת האחריות ובסולידריות

רוצים או רוצות לערוך טקס "התכנסות ליום השואה" עם המשפחה, הקהילה, בית הספר או חברים? צפו בהדרכה המקוונת של פרופ' מיכל גוברין וד"ר רני יגר

הטחת הסיסמא "בושה" נועדה לבטל את האחר ולהשתיק אותו. אי אפשר להמשיך כך. אל מול האתגרים, אנו זקוקים ל'ביחד' המבוסס על סובלנות גם כלפי העמדה שגורמת לנו סבל

איך נכנסים לליל הסדר כשהלב שבור? כשהמצב מסביב קשה? כשיש משפחות שיש להן כיסא ריק ליד השולחן? דניאל הרטמן ודב אלבוים חושבים על שולחן חג שיש בו הרבה יותר מארבע קושיות

סגנית נשיא מכון הרטמן, רונית הד, דיברה באולפן כאן 11 על חדירת המושג "עמלק" לשיח הישראלי מאז 7.10: "מול רוע מוחלט קשה להחזיק מורכבות, אבל אפשר לזכור: במסורת היהודית, ההומניות גוברת על האכזריות"

הד דיברה על החוסן המוסרי שהמלחמה גילתה בחברה הישראלית ואמרה: "כדי להמשיך לחיות טוב עם עצמנו, נהיה חייבים להחזיק במורכבות שבין החובה להגן על עצמנו, לבין המחיר המוסרי שגובה המלחמה"

7.10 חידד בציונות הדתית, כמו בכלל החברה הישראלית, את תודעת הברית המשותפת. רק שבניגוד לפרשנות החילונית לברית הזו, בציונות הדתית היא קיבלה משמעות דתית, ותפסה מקום מחודש באידיאולוגיה

במקום להסתכל אחורה ולחשוב "אילו רק יכולנו, היינו חוזרים לשישה באוקטובר", דב אלבוים ודניאל הרטמן מבקשים - ומצליחים - למתוח חוט של תקווה לא אל העבר, אלא אל העתיד

הטרור מבקש לשבש את ערכי היסוד המוסריים והאזרחיים של המדינה. לכן, דווקא עכשיו יש להשמיע קול זעקה על רמיסתם: כי אם המלחמה תסתיים בפגיעה ממשית בזכויות אזרחיות – זה יהיה נצחון החמאס

הזעזוע של מתקפת 7.10 השפיע על כל תחום בחיינו - מהמקום הכי אישי ועד ליחסים בתוך החברה הישראלית, ושל המדינה עם שאר העולם. הרב ד"ר דניאל הרטמן ודב אלבוים עוצרים רגע לחשוב ולשאול מה נשתנה בנו

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה שממשלתו קיבלה החלטה שמשמעותה גיוס מלא של בני ישיבות חרדים. החרדים חתומים על ההחלטה הזו, וההיטפלות שלהם לבג"ץ היא ניסיון שלא לאבד קרדיט בקרב מצביעיהם

הציונות צריכה להבין שאנחנו חלק ממסורת בת אלפי שנים, ובמקום לדלג מהתנ"ך לפלמ"ח, יש ללמוד מחז"ל ומהרמב"ם איך נלחמים על פרשנות. כך לא נפקיר את התורה בידי מי שרוצים לפרשה כמנוגדת למוסר