/ תוכנית חזון

מחאה בימי מלחמה: השאלות הבוערות

חמאס רצה לא רק להרוג, אלא גם לפגוע אנושות באתוס המוסרי והאזרחי. על כן מחאה אזרחית היא חלק מההגנה העצמית כנגד המתקפה הזו. פרופ' אבי שגיא ניסח מסמך עיון בהתייצבות אזרחית בעת מלחמה
צילום: אדר איל. שתיל סטוק
צילום: אדר איל. שתיל סטוק
פרופ' אבי שגיא הוא עמית מחקר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן. הוא מלמד במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, שבה ייסד וניהל שנים ארוכות את התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות. תוכנית זו היוותה חידוש ופריצת דרך בתחום הלימודים הבין-תחומיים בארץ ובעולם. הוא עורך את סדרת הספרים "פרשנות ותרבות" ומכהן כעורך של כתב העת תרבות דמוקרטית (עם חנן מנדל וידידיה שטרן). הוא אחד מארבעת מנסחי מסמך רוח צה"ל וחבר אקדמי בוועדות הפטור מטעמי מצפון.

בימים אלה, כשאזרחים רבים יוצאים לרחובה של עיר להפגין נגד מדיניות הממשלה בנושא החטופים, רועם קולם של המתנגדים הטוענים כי מאבק זה פוגע ביכולתנו לנצח, ולהשיב את החטופים. לשיטתם, המאבק בחמאס, שיוביל גם להחזרת החטופים, הוא עיקרון-על הקובע את האסור והמותר. פעילות שעלולה להשתמע ממנה פגיעה במטרות המלחמה אסורה.

האמנם ייתכן שמוטל עלינו להשהות את הערכים והזכויות האזרחיות בעת מלחמה?

פעילים במאבק האזרחי שהתאגדו יחדיו בתוכנית "חזון" של מכון שלום הרטמן ניסחו שאלות מגוונות הנוגעות לסוגיה הזאת, ופרופ' אבי שגיא ניסח מסמך עיון שנוצר כמענה לשאלותיהם.

שתי קביעות יסודיות ונחרצות עומדות בבסיס המסמך. האחת היא ש"המלחמה שישראל יצאה אליה בשבעה באוקטובר היא מלחמה צודקת; חובתה להגן על אזרחי מדינת ישראל." והאחרת היא ש"גם במצב שבו המדינה מצויה בסכנה, הדמוקרטיה לא מושהית ולו לרגע."

בהינתן שתי ההנחות הללו, שגיא עונה במסמך העיון על שאלות שונות בנושאים כגון: הפגנות בעת מלחמה, שיוויון בנטל, שאלת הסיכון או אי הסיכון של החטופים כאשר אזרחים מוחים ברחובות, ועוד.

 

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics