תוכנית לשיקום היישובים, הכרה במגבלות הכוח הצבאי, הודאה בכישלונות ותקווה - הרב ד"ר דניאל הרטמן ניסח את הנאום שהגיע לאזרחי ישראל לשמוע מראש הממשלה מיד אחרי ההכרזה על הפסקת האש בצפון

כנגד קואליציית "ימין על מלא" המתבססת על סחטנות חרדית מתייצבות נשים דתיות בשם ציבור דתי מפוכח, וקוראות לשיוויון בנטל. אולי הן מה שיציל את מדינת ישראל

ליבוביץ מחה בוועדה לקידום מעמד האישה על גרירת הרגליים של הרבנות הצבאית בתיקון השטר ההלכתי למניעת עגינות ואמר: איך אפשר לחתן בזמן מלחמה בלי זה, ולישון בשקט?"

אילה דקל העידה ביחד עם בנה בן העשר בוועדת כנסת מיוחדת לענייני משפחות המילואים. הילד סיפר על הקשיים והדאגה לאבא, וכשנשאל האם יפציר באבא שלו להפסיק לשרת - היתה לו תשובה נחרצת

קריאת מפלגת נעם להוצאת נשים מהצבא כתנאי לגיוס החרדים מרתיחה לא רק כי הסנטימנט של סילוק נשים מהעין מזכיר את הטאליבן, אלא דווקא בגלל ההנחה שכדי להתחשב בקבוצה אחת, צריך לפגוע באחרת

הרב ד"ר שרגא בר-און ואורלי גולדקלנג מנסים להבין מה נכון לעשות נוכח המלחמה, שלצד המחירים הכבדים כוללת גם דילמות הקשורות בכלכלה, מדיניות ודמוקרטיה

פרופ' אבי שגיא מזהה פגיעות בעקרונות היסוד המכוננים את מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, ובהן שלוש פגיעות מתמשכות ומחמירות, שמחייבות את האזרחים לפעולה

בפרק חדש בהסכת שלהם, הרב ד"ר שרגא בר-און ואורלי גולדקלנג מתווכחים: האם הביטחון אמור לשרת את ההתיישבות, או שההתיישבות נועדה לשרת את הביטחון?

בראיון לאלכס צייטלין קרא מאיר קראוס לחדול מתפיסת "ניהול הסכסוך", ולחפש פתרונות ממשיים לסכנות האורבות למדינה בעזרת "היכולת הכי נפלאה שלנו - היזמות"

תחת הכותרת "ציונות בשעת משבר" עסק הכנס בשאלת השותפות המגזרית בישראל. "השאלה המרכזית אינה סוגיית הגיוס לצבא, אלא איזו חברה אנו רוצים להיות ומי רוצה להיות חלק ממנה", אמר נשיא מכון הרטמן

הגיע הזמן שהחרדים יהיו אזרחים וישראלים: בלב רעיון האזרחות עומדת הדרישה לא רק להגנה על זכויות, אלא גם לשותפות ונטילת חלק בביסוסה של העצמאות והקוממות של עם האוחז בגורלו במו ידיו

חמאס רצה לא רק להרוג, אלא גם לפגוע אנושות באתוס המוסרי והאזרחי. על כן מחאה אזרחית היא חלק מההגנה העצמית כנגד המתקפה הזו. פרופ' אבי שגיא ניסח מסמך עיון בהתייצבות אזרחית בעת מלחמה

יש הטוענים שעד 7 באוקטובר עסקנו קצת יותר מדי בחיי הרוח והתרבות, ושכחנו שאנחנו חיים כאן גם על חרבנו. אבל אסור לאפשר לתנועת מטוטלת להביא לקיצוניות ספרטנית, שתשקיע אותנו בחיי חרב

ביטחון ישראל אמור להיות מוצב לפני כל אידיאולוגיה: הן זו הדוגלת בפתרון שתי המדינות והן זו של ארץ ישראל השלמה. הבעיה היא, שברוב המקרים, האידיאולוגיה היא המדריכה את העמדה הביטחונית

האם יחסי המגזר החרדי והציבור הכללי בישראל ישתנו אחרי המלחמה? האם יחול פיחות במעמדו הפוליטי של המגזר? ד"ר חנה פנחסי אמרה בראיון: "נדרשת חזרה לאתוס ממלכתי, וזו שפה שהחרדים לא דוברים"

בעת מלחמה עלולה להשתלט עלינו אתיקה של חובה, וגם אתיקה של איסורים. אבל מעבר לשתי אלה צריך להתחבר לאתיקה של פנים ושמות, אשר בה תלוי קיומנו המוסרי המשותף וקיומנו כבני אדם

באופן פרדוכסלי, הפעילים ל"שילוב חרדים" מגבירים את הלגיטימציה שלוקחים לעצמם פוליטיקאים מהמגזר לעוד תביעות למען המיינסטרים המתבדל. אסור להמשיך לשתף עם זה פעולה

אי-אפשר לשפוט אפילו לרגע את החיילים שירו בשוגג בשלושת החטופים, אך חשוב ללמוד על תופעת עודפי הכוח – כשהכוח חורג מעבר לגבולות שהוקצו לו, ולזכור עד כמה חשוב תפקיד המנהיגים והרבנים אל מולה

חשוב להחזיק חזון אוטופי, אבל היום עלינו לשקם את המתח בין תקוות הגאולה לבין ראייה מציאותית. צריך להיזהר מ"לנצח יותר מדי" - מפני שניצחון כזה יוביל לתגובת נגד חריפה אף יותר

המקרא מצייר תמונה מורכבת של מלחמה: מסיפור המלך הרשע שהקריב את עצמו למען הכלל, עבור בצבא המתנדבים של דבורה הנביאה, ועד לסתירות בין מוסר הנביאים לבין מלכים לוחמים שבחרו להתעלם מהם