ניצחון חלקי עדיף על מלא, ולא בגלל שהוא יותר ריאלי. אם צד אחד יכריע באופן כוחני ומשפיל הוא יפסיד את האמת שנמצאת גם בצד השני, ויותר מכך: הוא יפסיד את הצד השני עצמו - והסיבוב הבא יגיע במהירות

יותר ויותר רווחת התפיסה לפיה - אם נאהב זאת ואם לאו - לאומיות גיזענית היא ביטוי לתפישה יהודית מסורתית. אבל זה לא נכון: מדובר בתרכובת מסוכנת וחדשה שאין בינה לבין היהדות המסורתית דבר

מנהל המרכז ליהדות ומדינה בראיון לערוץ 7: "הצעת החוק להחלשת כוח הרשויות המקומיות במינוי רבנים מקומיים תהפוך את רבני הערים לבובות על חוטים מטעם מפלגות פוליטיות"

במציאות הישראלית של הקצנת עמדות עד כדי אלימות, מציג יחיאל גלבוע בספרו ״קרל פופר והפילוסופיה של דרך האמצע״ אלטרנטיבה לחיפוש האמת, שמושתתת דווקא על ההנחה שאולי האחר צודק ואני הטועה

היהדות מצווה גם על דאגה לחלשים - ובהם גם מי שהיו רוצים להתנייד בזמנם החופשי ונפגעים מחוסר היכולת לעשות זאת. השימוש בדת כדי למנוע תחבורה ציבורית בשבת - לא הועיל ליהדות, אלא להפך

שנאה לשמאל, דה-לגיטימציה של הדמוקרטיה, שאיפה למדינת הלכה ורצון לנקמה בגויים עמדו תמיד בלב הכהניזם. כשבן גביר מעיד על עצמו כי ההבדל בינו לבין כהנא הוא רק בסגנון - זה לא "כהניזם-לייט"

חוק השבות הוא אחד החוקים היסודיים והחשובים ביותר במדינת-ישראל, אך האם הוא עדיין משקף את ערכי העם היהודי והמדינה כיום?

משפחה קונסרבטיבית הותקפה על ידי חרדים בכותל המערבי, והציבור בישראל נותר אדיש למדי. האם זה בגלל שישראלים מוכנים להקריב את חופש הדת, ובלבד שחייהם יהיו חופשיים מדת?

גם כשהודיעו על פירוק הקואליציה, המשיכו שני העומדים בראשה להפגין חברות. הערך הזה מקבל משנה תוקף בהיותם מנהיגים בעלי אידיאולוגיות שונות - וזו אולי המורשת החשובה שהם משאירים בתום כהונתם

לפני כשנה קמה בישראל ממשלה שמושיבה יחד מפלגות מכל קצווי הקשת הפוליטית בחיפוש אחר חזון לחברה אזרחית משותפת. אז מדוע לא התנחלה הקואליציה הזו בלבבות, ומה ניתן ללמוד מכך?

לא רק הדתיים רואים ביהדות את המרכיב המרכזי בזהותם של ישראלים, גם יהודי התפוצות, ערבים ופוסט-ציונים סבורים כך. בעיני א.ב יהושע, המציאות הפוכה: דווקא הזהות הישראלית היא החלק המשמעותי והמתפתח בדרך לזהות יהודית שלמה

מעט מדי חברי כנסת, חוסר ניסיון מקצועי, ומשמעת קואליציונית נצחית. תהלה פרידמן סיימה קדנציה קצרה בכנסת ישראל – ומסבירה מדוע המחוקקים לא מצליחים בתפקידם

יש סיבה משותפת לכל הטעויות הגדולות של המנהיגות החרדית בעידן המודרני: פחד. הגיע הזמן להיגמל מהחרדות ולשמור על החיים

האיזון בין עקרון ריבונות העם לבין הצורך בנקודת מבט מקצועית או שיפוטית על תהליכי חקיקה הופר בישראל בצורה חריפה בשנות ה-90, ומאז המצב רק המשיך והקצין

השמאל במדינות מערביות נוטה במאבק לשוויון זכויות ובפוליטיקה של זהויות, אבל אסור לו לשכוח את נרטיב הלאומיות, שכן זהו עדיין הסיפור היחיד שמאגד סביבו את ההמון

רבין היה אדם צנוע, גנרל הומני ומנהיג שהצליח לעשות מהפכות גדולות וחשובות. אבל כדי שמנהיגי העתיד לא יחזרו על טעויות העבר – חובה גם ללמוד את כשלונותיו

היחס של מצרים לעם ישראל נמצא על פרשת דרכים בין שתי פרשות השבוע: בסוף ספר בראשית, המצרים מגלים יחס מכיל ומקבל כלפי עם ישראל, אך בתחילת ספר שמות הם מתנכרים להם. כדאי ללמוד מכך על היחס לערבים אזרחי מדינת ישראל

איזון ובקרה בין הרשויות במדינה הם חלק מהותי בעיצוב השלטון במסורת היהודית, בפילוסופיה הפוליטית ובמדינת ישראל. הטענות נגד התערבות מערכת המשפט עשויות לפגוע באיזון חשוב זה

התכנסות מחנה השמאל תחת הדגל הדמוקרטי מכניסה אותו לעמדת התגוננות מובנית במגרש היהדות. על השמאל להניף דגל יהודי חדש