ספרם החדש של פרופ' אבי שגיא ופרופ' דב שוורץ - "אימת הרוע" - בוחן את מקומו של הרוע בעולם ומביא את השואה כמקרה מבחן מאלף הן למגמות בציונות הדתית והן לחשיבה דתית על הרוע בכלל

האם התורה אמנם ניתנה בהר סיני? בספרו "מן המעיין אל ההר", פרופ' ישראל קנוהל מרחיב את היריעה על סיפור מתן תורה והתגלות האלוהים, מן השירות הקדומות בסוף תקופת הברונזה ועד עיבודי ברית סיני במקורות מאוחרים

בספרו, "לבוא אל הקודש: יהדות או מקדש", פונה מאיר קראוס דווקא לרבנים המודעים לפער בין המצב המודרני לחזון המקדש, ומבקש לשכנע אותם שצריך להשיב את הפצצה הזו למקומה כסמל ולא כממשות

ערוץ "באים אל הפרופסורים" מארח את רוזן-צבי, שמדבר על ספרות חז"ל מתחילתה, עבור במשנה ובתוספתא ועד למדרש. מה מאפיין את המהפכה של חז"ל ומדוע היא קשורה דווקא בקנוניזציה של כתבי הקודש?

אלכס צייטלין מארח בערוץ "באים אל הפרופסורים" את פרופ' אבי שגיא ואת פרופ' ישי רוזן צבי על הדילמות הגדולות בשעת מלחמה, ושואל: מה צריך לעשות כאשר יש אזרחים שבויים בעזה?

לפי ההלכה, שאלת פדיון השבויים היא מבחנו של הציבור: נייר הלקמוס של הסולידריות הקהילתית. לפני שאלות של מדיניות, המסורת תובעת התחייבות שלא להתעלם מסוגיית השבויים או להניח לה אפילו לרגע

יותר ויותר רווחת התפיסה לפיה - אם נאהב זאת ואם לאו - לאומיות גיזענית היא ביטוי לתפישה יהודית מסורתית. אבל זה לא נכון: מדובר בתרכובת מסוכנת וחדשה שאין בינה לבין היהדות המסורתית דבר

חורבן הבית זירז יצירת משמעויות שאינן תלויות בפולחן: כך הפכו חג קורבן הפסח לליל הסדר, ויום הכיפורים ליום התשובה. אז מדוע חכמים היססו להמיר את טקס הביכורים בחג מתן תורה? ואיך זה קשור לנצרות?

לפי המחקר, ארבע כוסות היין בליל הסדר נועדו לחקות את הסימפוזיום היווני. בספרו החדש, פרופ' ישי רוזן-צבי מזכיר כי אין כל הוכחה שבסימפוזיום אכן שתו ארבע כוסות, וכי מקור המצווה הוא אחר לגמרי

לאחרונה חוזרת האמירה כי לא ייתכן שמיעוט של שופטים ויועצים משפטיים, שלא נבחרו על ידי הציבור, יאכוף את עמדותיו על הרוב שנבחר באופן דמוקרטי. אולם דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב אלא גם שלטון החוק והגנה על המיעוטים וזכויותיהם. מבוא קצר על יחסי רוב ומיעוט בישראל ובעולם

הרעיון לחלק את העולם ל"אנחנו" ו"הם" אינו מובן מאליו. פרופ' ישי רוזן-צבי יצא לחקור את הגלגולים שעברו על משמעות המילה "גוי", והופתע לגלות התעלמות גורפת מכך במחקר

המילה "גוי" מחלקת את העולם ל"אנחנו" ו"לא אנחנו". זו לא תמיד היתה משמעות המילה, וגם החלוקה שהיא מייצרת לא תמיד היתה כל כך מובהקת

למה יהודים מחלקים את העולם באופן בינארי, טוטאלי ודיכוטומי לשני חלקים - יהודים וגויים? הרי לצרפתים או לגרמנים אין שם אחד ויחיד לכל מי שאינו הם. פרופ' ישי רוזן-צבי מספר על ספרו החדש

יחד עם התורה שבכתב הגיעה התורה שבעל-פה, שבה אלוהים פחות נוכח. מכאן והלאה מי שמחליט הם החכמים, שפועלים במערכת סגורה משלהם. אלא שלבסוף, גם לשם אלוהים מתפרץ...

התסכול הרב מההתנהלות של רבים בחברה החרדית בתקופת הקורונה, הציף שנאה רבה כלפיהם. אלא שחובת הרוב לנהל שיח עם תרבות המיעוט החרדית – לא לפעול לדלדולה או לביותה

כשנגמרות המילים - דרושה שפה חדשה. לקראת יום הזיכרון לראש הממשלה יצחק רבין, ארבעה שיעורים קצרים על מושגים שנמצאים במתח שבין יהדות לדמוקרטיה

מה שמערער את המפגינים נגד תוכנית הסאטירה היא המפגש הישיר עם סיפורי המקרא עצמם - על כל השנאות והקנאות והאנושיות והאכזריות, והמיניות שבהם, שהצלחנו לנטרל באמצעות כל כך הרבה פירושים

בערב לרגל השקת ספרו, הסביר פרופ' ישי רוזן-צבי כי המשנה והמדרש הם בעיניו חידות שדרשו לימוד והבנה מעמיקה - וזה מה שהוביל אותו במחקר

גם אם לא מסכימים עם כל פרשנויותיו של מנחם פיש בספר "ברית עימות", אי אפשר שלא להתרשם מכך שהוא מציג מסה קריטית של מקורות המאירים זה את זה ומצטרפים לתמונת עולם קוהרנטית