תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

"המדרש הוא מהפכה" – פרופ' ישי רוזן צבי בסדרת שיעורים על ספרות חז"ל

ערוץ "באים אל הפרופסורים" מארח את רוזן-צבי, שמדבר על ספרות חז"ל מתחילתה, עבור במשנה ובתוספתא ועד למדרש. מה מאפיין את המהפכה של חז"ל ומדוע היא קשורה דווקא בקנוניזציה של כתבי הקודש?
ישי רוזן-צבי, אלכס צייטלין
פרופ' ישי רוזן-צבי הוא עמית מחקר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית במכון שלום הרטמן, וראש החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל-אביב. בשנת 2019 יצא ספרו בין משנה למדרש: קריאה בספרות התנאית בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה ובשנת 2021 ״מגוי קדוש לגוי של שבת: האחר של היהודים קוים לדמותו״ בהוצאת כרמל.

אלכס צייטלין

בסדרת שיעורים מקיפה על ספרות חז"ל בערוץ "באים אל הפרופסורים" של אלכס צייטלין, משוחח צייטלין עם פרופ' ישי רוזן צבי על התפוצצות החוקים שיצרו חז"ל מתוך קבצי החוק הצויים בתורה.

שיעור ראשון – מבוא: מקורות ספרות חז"ל

רוזן-צבי מפרט בשיעור זה את מקורות התפתחות ההלכה, והחוקים בעולם הבתר-מקראי, ואת התהליך בו כוננה התפיסה שלהלכה יש "ממד קוסמי" של ממש. היא לא רק קונספציה, אלא חלק מחוקי הטבע.

שיעור שני: המשנה

"המשנה היא סיכום קצר של הנושאים שנדונו בבתי המדרש ביהודה ובגליל במאה השנייה," אמר רוזן-צבי. "ההלכות מסודרות לפי נושאים, בשישה סדרים שמהר מאוד הפכו להיות קנוניים."

זהו חיבור מהודק וקצר שהוא סיכום של הדיונים המיוחדים בבתי המדרש התנאיים. אבל מעבר לכותרת, רוזן-צבי עמד על סגנון הכתיבה, על הבחירה במה להתחיל, במה להתמקד, בסלידתה מעקרונות מופשטים, במקצב, ועוד מאפיינים של קול המשנה. שיעור זה מוקדש לשאלה – איזה סוג של פרוקיט הוא בעצם המשנה.

שיעור שלישי: תוספתא

את השיעור הזה פתח צייטלין בשאלה כללית: "מה יש מעבר לקנון המשנאי?"

רוזן-צבי דיבר על הכוח המצוי בכך שהמקורות המשנאיים מופיעים בגירסאות שונות, דבר המאפשר מבט שהחיבור הקנוני, המשנאי עצמו, לא יכול לתת על עצמו.

התוספתא היא השלמה ופירוש למשנה.

אבל אף שהיא מורכבת גם מטקסטים מאוחרים למשנה, יש בה גם כאלה שהמשנה לא רצתה להכניס אליה, מה שהופך למעניינת במיוחד את השאלה – מדוע יש טקסטים שמישהו החליט להשאיר מחוץ למשנה?

רוזן-צבי בחן מקרה מייצג אחד – של יחסי הגומלין בין תוספתא סוטה למשנה סוטה – כדי להדגים מה עושה התוספתא למשנה.

שיעור רביעי: מדרש

את השיעור הזה פתח צייטלין בווידוי: "המדרש מקומם אותי. לוקחים את הדברים הכי ברורים שכתובים במקרא, ומפרשים אותם הפוך."

צייטלין ביקש לשמוע הסבר, מדוע שיטת פרשנות כזאת היא לגיטימית.

"אני מקווה שגם אם לא תשתכנע, לפחות תבין מאיפה הם באו, ומה המוטיבציה שלהם."

רוזן-צבי פתח בשאלה מה היתה החלוקה בבתי המדרש החז"ליים בין המשנה – שינון חוקי ההלכה, לבין המדרש – לימוד התורה ופירושה.

"המדרש הוא מהפכה: בעולם שלפני חז"ל, הטכניקה של פירוש פסוק אחר פסוק, ולפעמים אפילו חלק פסוק אחר חלק פסוק היתה חידוש גדול. הדרך הרגילה להתמודד עם הכתוב היתה על ידי שכתוב שלו. הפרשנות היתה מובלעת בשכתוב. נהגו לעבד מחדש את הטקסטים, באופן שיתאים לתקופה. הבאת ציטטה, ועליה מדרש – היתה חידוש, והחידוש הזה קשור בקנוניזציה, מפני שאני כבר לא מתערב בטקסט, אלא מצטט אותה ומפרש אותה."

האבחנה החריפה בין הטקסט לבין פירושו, זו המהפכה המדרשית הגדולה.

 

 

 

 

 

 

מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?

מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics