"נותן התורה": דיוקן של אלוהים שמשתנה

פעם חתן, פעם עריץ, פעם אהוב נחשק: היהודים דמיינו את דמות האל במעמד הר סיני במגוון אופנים. ואולי הוא מעולם לא היה מקובע בדמות אחת, מפני שההתגלות עדיין נמשכת?

הרעיון של התגלות קולקטיבית ולא פרטית הפך את מעמד הר סיני למעמד יוצא דופן. אבל איך הפכה ההתגלות לחויית חיים ולא לחוויה מפרקת לכל מי שעומד בה?

ד"ר מלילה הלנר אשד מציירת את שלל הדימויים שבהם השתמשו דרשנים לדורותיהם כדי לתאר איזה מן אלוהים התגלה בהר סיני, וטוענת שלא בכדי נוצר המדרש שלפיו אלוהים נגלה לכל אחד ואחד בדיוק לפי כוחו. האם היה שם אלוהים אימתני? או אהוב אחוז תשוקה? ואולי בכלל נוצר שם זיווג של חתן עם כלה? ואיך מיישבים את הדימויים השונים האלה אחד עם השני? ואולי בכלל האלוהים נמצא בתנועה מתמדת אל תוך האנושי, ומשתנה ביחס לערכים של כל דור?

לקראת שבועות, שני שיעורים על צדדים שונים של מעמד הר סיני. את השיעור השני, מאת דב אלבוים, תמצאו כאן.

השארת תגובה