ישי רוזן-צבי
אלכס צייטלין
אלכס צייטלין מארח בשני פרקים מיוחדים את פרופ' אבי שגיא ואת פרופ' ישי רוזן צבי לדיון בדילמת המלחמה הגדולה: מה עושים כשיש השבויים.
בפרק הראשון שוחח צייטלין עם רוזן צבי, שדיבר על עמדת המסורת היהודית לאורך הדורות לשאלת פידיון השבויים.
"בחוק הרומי מי שנלקח בשבי מפסיק להיות אזרח. כנגד זה, מתפתחת ביהדות תפיסה אלטנרנטיבית שאומרת: הקהילה היא קהילה דתית. אנחנו בני ברית, אחים – והדבר הזה לא מוגבלת לגבולות גיאוגרפיים, וזה לא בטל בשבע. אדרבה, זה המבחן של הקהילה. הוא נייר הלקמוס שמראה עד כמה פרושה האחריות שלנו. זה הפך להיות הסמל של קהילה שאיננה מוגבלת על ידי גבולות גיאוגרפיים, לשוניים, וחוקיים."
בפרק השני התארח פרופ' אבי שגיא דן בסוגייה מנקודת ראות פילוסופית, ומבחין קודם כל בין שני סוגי דילמות:
"יש דילמות רבות שבהן ההכרעה היא בין טוב לרע." אמר. "ברגע שנבחר הצד הנכון, לא נותרה לך ברירה אלא להתייצב בצד הנכון. זו בעצם דילמה רק כל זמן שאינך יודע את הנימוקים.
"אבל מה קורה כשאי אפשר להכריע בין רע לטוב, אלא בין שתי דרישות בעלות תוקף זהה? וביניהן צריך להכריע.
"מה אני עושה מול החובה להצלת השבויים, לבין החובה להציל את מדינת ישראל?
"זה הופך להיות דילמה כאשר האחד סותר את האחר."
בדילמות מהסוג הזה לא מדובר על הכרעה בין טוב לרע, ולכן תמיד יהיה מחיר מוסרי גבוה. גם בשאלת פידיון השבויים, כמו בכל שאלה אחרת, אסור לוותר על השיקול המוסרי בכל החלטה שנגיע אליה: "זה מה שמבחין בינינו לבין חמאס – אנחנו לעולם לא רואים את עצמנו משוחרררים מן המוסר."
אבל גם בדילמות מהסוג הזה, יש דילמות שהן פתירות. מפני שמה שקובע אם דילמה היא פתירה הוא קיומו של עיקרון שעל פיו אפשר להכריע אותה.
פרופ' שגיא סבור שדילמת השבויים בעזה היא דילמה פתירה, מפני שיש עיקרון שעל פיו צריך לפעול, והוא גודל הנזק, ואחריותה של הממשלה היא לאמוד את גודל הנזק בכל החלטה, ולהכריע בלי להתחשב ברצון ה"עם", שאותו קשה מאוד להגדיר. "מוטל עליה להכריע את ההכרעה המוסרית הנכונה, וגם במחיר של אובדן השלטון," אמר שגיא. "גם דילמה פתירה היא טראגית," הוסיף, "מפני שתמיד יהיה צד שמשלם מחיר כבד. לכן גם אחרי ש'פתרה' אותה, על המדינה לדאוג לצד שנפגע מהפתרון שנקטה."
