מתי ואיך הומצא ה"גוי"?

למה יהודים מחלקים את העולם באופן בינארי, טוטאלי ודיכוטומי לשני חלקים - יהודים וגויים? הרי לצרפתים או לגרמנים אין שם אחד ויחיד לכל מי שאינו הם. פרופ' ישי רוזן-צבי מספר על ספרו החדש

"הספר שלנו נולד כמעט בטעות.

כשהתחלנו, עדי אופיר ואנוכי, ללמוד יחד על הקטגוריה של ה"גוי" במסורת היהודית, לא תכננו להתמקד בהיסטוריה שלה, אלא בהבנת הקטגוריה עצמה. זאת אומרת, למה יהודים מחלקים את העולם באופן בינארי, טוטאלי ודיכוטומי לשני חלקים – יהודים וגויים? הרי לצרפתים או לגרמנים אין שם אחד ויחיד לכל מי שאינו הם.

חשבנו שכדאי שנבדוק מהן הסיבות לחלוקה הזו, מה ההשלכות שלה? מה היא מלמדת אותנו על התרבות והחברה היהודית? מכיוון שעדי הוא פילוסוף פוליטי, ואני תלמודיסט, חשבנו שיחד נוכל לפענח את החידה.

אז הלכנו לספרייה וחיפשנו טקסטים על מקורה של הקטגוריה, כלומר על "הולדת הגוי", כדי שנוכל לסכם את הדברים ולהמשיך מכאן להבנת התופעה. אבל אז גילינו להפתעתנו שפשוט אין מחקר כזה.

כמעט על כל קטגוריה עתיקה כבר כתבו: על הולדת המונח "יהודי" ואיך הוא הפך מביטוי לשבט (יהודה) ולאזור (יהודה) לתיאור של העם כולו. כתבו גם על המושג "תורה" ואיך הוא השתנה מ"הוראות", כמו למשל ״זו תורת העולה״ או ״זו תורת החטאת״ למושג שמתייחס לספר – ספר תורת משה. כתבו על מונחים רבים ותולדותיהם, אבל על הגוי, איכשהו, לא כתבו. פה חשדנו!

"גוי" במקרא הוא מילה נרדפת ל"עם". גם עם ישראל במקרא הוא "גוי", שהרי נאמר "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". אז איך נולד הגוי במובנו המאוחר, ולמה צריך אותו? ואיך יהודים חילקו את העולם לפני שההבחנה הבינארית בין יהודי לגוי השתלטה?

חשבנו לעצמנו, רגע, אולי זה לא מקרי שאין מחקר כזה? אולי זה קשור לכך שההבחנה של היהודי מן הגוי נתפסת כמין נקודה ארכימדית כזו, שכביכול תמיד הייתה, שכל שאר הדברים כבר מבוססים עליה?

מכאן התחיל המחקר הבלשי שלנו כדי להבין איך, מתי ולמה נולד הגוי כתיאור של כל אישה ואיש שהם לא יהודים. ומה שגילינו הדהים אותנו, לא פחות. לפני ספרות חז״ל במאה השנייה, אין ולא הייתה קיימת חלוקה דיכוטומית חד-משמעית כזו בין יהודים לגויים.

עכשיו, שיהיה ברור, זה לא שלפני הולדת ה"גוי" כל האנושות הייתה משפחה אחת הרמונית בעיני היהודים. ממש לא. היו להם הרבה דרכים לחלק את העולם, לחתוך את האנושות לחלקים, אבל הם לא התגבשו למהלך אחד בינארי.

למשל התורה מבחינה בין "נוכרי" לבין "גר". שניהם אינם מבני ישראל, אבל הגר, בניגוד לנוכרי, הוא מי שגר יחד עם ישראל באותה שכונה, באותו אזור. בלשון התורה הוא מתגורר ״בשעריך״, ולכן יש לך אחריות כלפיו, אפילו שהוא אינו מישראל.

בנוסף, התורה מבחינה גם בין עמים שונים, וכל אחד מהם זוכה ליחס שונה. היחס למצרים שונה מהיחס למואבים, וכן הלאה. לכל עם יש היסטוריה שונה ומשקעים שונים.

יש עוד דוגמאות גם מהספרות שאחרי המקרא, אבל בספרות חז״ל, כל ההבחנות האלה נמחקות. אין חשיבות להבחנה בין עמים שונים או לזהות כיתתית – מי שיהודי בפנים, ומי שגוי בחוץ. יהודי ערל הוא עדיין יהודי, וגוי צדיק הוא עדיין גוי. וזהו.

זה חידוש עצום בתולדות החברה והמחשבה היהודית, חידוש שכולנו חיים איתו עד היום.

ואת החידוש הזה ואת השלכותיו הספר שלנו מנסה לפצח".

השארת תגובה