"ביסודו של הספר עומדות שתי חידות – המשנה והמדרש", הסביר פרופ' ישי רוזן-צבי את המניע לכתיבת ספרו החדש, שהשקתו נערכה בשבוע שעבר במכון הרטמן, בהשתתפות פרופ' משה הלברטל, פרופ' נעם ורד ואורית מלכה.
"המדרש הוא כמובן חידה. מה עושים שם חז"ל? איך מבינים את המדרש? איך הוא עובד? אחד המדרשים האהובים עליי הוא מ'איכה רבה' המספר על אשתו של מלך שעזב למדינת הים. השכנות היו מקניטות אותה על כך, אבל היא הייתה הולכת וחוזרת לחופה, ושם קוראת את הכתובה. כשהמלך חזר, לאחר ימים רבים, שאל אותה איך היא החזיקה מעמד, והיא ענתה שלא הייתה מצליחה לולא הכתובה.
"המדרש הזה הוא מתוחכם ונועז מאין כמוהו. המלך הלך – ולנו לא נשארה אלא כתובתו, היא התורה. ועם הכתובה הזו אנחנו נעשה הכל. זו ההבנה שמה שיש כאן זו שאלה של חיים ומוות – הטקסט הזה צריך להחיות אותנו.
"גם המשנה היא חידה. אנחנו לא מספיק ערים לזה, אולי בגלל הלקוניות שלה. אבל יש כאן מהפכה: זו תורה חדשה, ככה היא גם מציגה את עצמה. החידוש הגדול שלה הוא במכלול. אחד הפרקים שהיה עבורי הכי מבלבל לכתוב בספר היה על היחס בין המקרא למשנה, שיש בה הכל מכל כל. היא בעצם מעמידה את הכל במישור אחד – את מה שיש לו מקור, יחד עם מה שאין לו מקור, ועם מה שמוצאים לו מקור. נדמה לי שבמחקר היום יש פחות מדי נכונות להכיר בייחודה של המשנה".
(בראש העמוד – ערב השקת הספר במלואו)
