בתנ"ך מתייחסים לחטא כאל סטייה מדרך הישר, מעמסה על אדם או כתם מביש. מטפורת החטא כחוב, התופסת מקום מרכזי בספרות חז"ל ובתפילות הימים הנוראים, מביאה עמה תפיסה מוסרית-דתית חדשה

שלושה סיפורים על ר' זכריה בן אבוקלס, שעליו נאמר "ענוותנותו החריבה את ביתנו", יוצרים תמונה של בריחה מהכרעות. זוהי קריאה נוקבת: נקטו עמדה. שתיקה כנגד עוול, עלולה להחריב את הבית

בערב לרגל השקת ספרו, הסביר פרופ' ישי רוזן-צבי כי המשנה והמדרש הם בעיניו חידות שדרשו לימוד והבנה מעמיקה - וזה מה שהוביל אותו במחקר

חנוכה וסיפור החשמונאים תופסים מקום מרכזי באופן בו מציירת המסורת היהודית את המפגש עם התרבות היוונית הלניסטית – מפגש של מאבק ותחרות. סיגלית אור, לוקחת אותנו לקריאה במקורות אחרים בספרות חז"ל ומגלה קולות שונים בהם ניתן להשתמש כדי לבנות דגמים מודרניים של מפגש בין תרבותי.

עד המאה העשרים היה ט"ו בשבט חג איזוטרי למדי במסורת היהודית, ד"ר חזקי שהם במאמר חדש על כיצד הציונות אימצה לחיקה את החג ויצקה לתוכו תוכן חדש: הנטיעות.

המשנה הראשונה בששת סדרי המשנה לוכדת בתמציתיות מופלאה כמה מתחים יסודיים: בין שורת הדין לבין נסיבות משתנות, בין הלכה לבין סיפור, ואולי יותר מכל – בין זכר החורבן לבין ההווה המתחדש

הקמת מדינת ישראל הגשימה עבור היהודים את הרעיון הגדול שהם העניקו לעולם: צלם אלוהים. תומר פרסיקו במאמר חדש על מקורן של זכויות האדם ותפקיד הציונות כשומרת הסף של זכויות אלו.

התורה מורה לאדם לשבת בסוכה בחג שמועדו חמישה עשר לחודש השביעי. מהי הסוכה? סתמה התורה ולא פירשה. משה מאיר מנסה להתחקות אחר הגדרות המשנה, היכן נגמר הסוכה ההממשית והיכן מתחילה זו הדמיונית, וכמובן מה זה אומר עלינו כחברה כיום

המורה עדנה רש ננזפה על ידי אנשי משרד החינוך על כי הביאה את השיר `אתה החברה שלי` של יונה וולך לבית המדרש אותו היא מנחה. יכול להיות שאנשי משרד החינוך שכחו את מהותו של בית המדרש?