תאולוגיית הברית של הרב פרופ' דוד הרטמן מניחה שותפות ואחריות של בני-אדם בעולמו של אלוהים. סמלה המובהק הוא מעמד הר סיני, ולכן לא יתכן לתפוס אותו כאירוע שנועד להפריד בין עם ישראל ליתר העולם

בימים האלה, שבהם הכאב והזעם גדולים והפיתוי לקנאות עולה, חייבים לעצור ולשאול: איזו דרך נמשיך? את דרכם של חז"ל או את זו של הכתות הקנאיות בימי הבית השני שהביאו עלינו חורבן?

לפני למעלה ממאה שנה כתב הרב קוק ביומנו על הצורך ב'פוליטיקה של ידידות' – שבה הכוחות האידאולוגיים השונים יכירו האחד בנחיצותו של האחר וגם יציבו גבול זה לזה מתוך איכפתיות. פסקאות אלה רלוונטיות יותר מתמיד לישראל המקוטבת של היום, ועשויות לסמן לנו פוליטיקה עתידית, בריאה יותר

מה צריך להיות התפקיד של מוסד הרבנות הראשית? האם ייתכן שהוא יציע חזון של ממש למדינה כולה, שאפשר יהיה להתאחד סביבו במקום להתפלג? ובכלל, האם נחוץ כאן ממסד דתי יהודי ממלכתי ריכוזי?

הקונפורמיזם החברתי מביא לעיתים להוקעת השונה עד שיקוץ בחייו. אך חכמינו מלמדים אותנו שהמוחרם זקוק יותר מכול לאמפתיה ולהכלה

המשנה האירוטית ביותר בש"ס מתקנת את סיפור ההתעללות המינית המזעזע ביותר במקרא. רגע לפני ט"ו באב, הרב ד"ר שרגא בר-און מנסה לפענח את חידת חג האהבה ב"באים אל הפרופסורים" של אלכס צייטלין

רבים מציינים את תשעה באב בצום, בקינות ובהליכה לכותל, ועדיין - לא רק שהוא לא הפך ליום של חשבון נפש, גם הססמאות על "שנאת חינם" נשמעות חלולות. איך עם היושב לבטח בארצו מתחבר לזכרון של חורבן?

חוק השבות הוא אחד החוקים היסודיים והחשובים ביותר במדינת-ישראל, אך האם הוא עדיין משקף את ערכי העם היהודי והמדינה כיום?

משפחה קונסרבטיבית הותקפה על ידי חרדים בכותל המערבי, והציבור בישראל נותר אדיש למדי. האם זה בגלל שישראלים מוכנים להקריב את חופש הדת, ובלבד שחייהם יהיו חופשיים מדת?

גם כשהודיעו על פירוק הקואליציה, המשיכו שני העומדים בראשה להפגין חברות. הערך הזה מקבל משנה תוקף בהיותם מנהיגים בעלי אידיאולוגיות שונות - וזו אולי המורשת החשובה שהם משאירים בתום כהונתם

לפני כשנה קמה בישראל ממשלה שמושיבה יחד מפלגות מכל קצווי הקשת הפוליטית בחיפוש אחר חזון לחברה אזרחית משותפת. אז מדוע לא התנחלה הקואליציה הזו בלבבות, ומה ניתן ללמוד מכך?

כיצד השתנה יום ירושלים במהלך השנים, ומדוע הוא הפך למנת חלקו של מגזר מסוים בלבד? פרק ראשון בפודקאסט החדש של מכון הרטמן, העוסק בסוגיות של יהדות וישראליות העומדות בלב השיח הציבורי

דבר תורה לכבוד שבת הרבנות הישראלית, יתרו תשפ"ב

דוד המלך, אבן גבירול, רבי נחמן מברסלב, הלל צייטלין וגם המראיין והמרואיין בעצמם - כולם היו (ועדיין) מבקשי אלוהים. מי הם התרים אחר קרבתו של האל? ומה הם מוצאים, אם בכלל?

מבניית בית מקדש שדומה לשניים שקדמו לו, דרך מקדש של שלום ומקדש של אומנות, ועד למבנים בקריית הלאום בירושלים: על הגלגולים הציוניים של המבנה הסמלי ביותר לעם היהודי

האם היהדות הישראלית תצליח לייצר מהפך בקרב הציבור הישראלי? כיצד ייפתרו סוגיות של נישואין וגיור? ומהו הפיתרון האוטופי לסוגיית הר הבית בירושלים?

הצעה לדגם של בית דין מורחב המורכב מ-12 נציגים ונציגות של זהויות שונות בעם היהודי. דיון על מצב הגיור כיום והצעה לפיתרון מאת הרב ד"ר שרגא בר-און

בפרק הרביעי של סדרת "קרב תרבותיות" נגלה כיצד התלמוד ראה את ישו, ונתמקד בסיפור יוצא דופן שלפיו ישו החליט לייסד דת חדשה בעקבות אי-הבנה טרגית. איך זה קרה, ומה אפשר ללמוד מזה היום?

רבנים ציונים-דתיים האשימו ב"חילול השם" את חבריהם שנפגשו עם רפורמים, ניסו לסייע ללהט"בים או הביעו עמדה פוליטית שמאלנית. אבל כשלומדים מהו חילול השם, נדמה שהאצבע המאשימה משנה כיוון