/ מרכז קוגוד

אבישלום

וסטרייך

עמית מחקר, מרכז קוגוד

פרופ' אבישלום וסטרייך הוא עמית מחקר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית שבמכון שלום הרטמן ופרופ' חבר במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. הוא מרכז את סמינר ההלכה במרכז קוגוד (יחד עם רונית עיר-שי), ובמסגרתו הוא עוסק בהיבטים הנוגעים למפגש של ההלכה עם החיים המודרניים. בין השאר, אבישלום דן בשאלות הנוגעות למשפחה ולשינויים שחלו בה מבחינה חברתית, משפטית והלכתית, ולדוגמא: בעיית העגונות ופתרונותיה או היחס לטכנולוגיות פריון מודרניות. אבישלום חבר גם בקבוצת החשיבה בנושא מצוקת הנישואין בישראל, הפועלת בשיתוף פעולה בין מכון הרטמן למרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר אילן.

עבודת הדוקטורט של אבישלום עסקה בדיני הנזיקין התלמודיים (2006), ויש לו תארים נוספים בפרשנות (M.A.), במשפטים (LL.B.), בתלמוד (B.A.) ובהיסטוריה של עם ישראל (B.A.). בעבר היה חוקר אורח ב-Petrie-Flom Center for Health Law Policy, Biotechnology, and Bioethics, Harvard Law School (סתיו 2017), עמית מחקר ב-Hadassah-Brandeis Institute, Brandeis University (סתיו 2016), עמית מחקר ב-Agunah Research Unit במרכז ללימודי יהדות שבאוניברסיטת מנצ'סטר (2007 – 2008) וכן מרצה אורח בתלמוד, מדרש וספרות ההלכה בקולג' לאו בק שבלונדון (2007 – 2008). בסמסטר ב' של שנת תשפ"ג יהיה אבישלום חוקר אורח במרכז כץ ללימודי יהדות ב- University of Pennsylvania ופרופ' אורח מטעם ה-Israel Institute באוניברסיטה.

מחקריו של אבישלום בשנים האחרונות מתמקדים בשינויים הדרמטיים במשפחה בעשורים האחרונים ובהשתקפות של שינויים אלו במפגש שבין המשפט העברי לחוק האזרחי. ספריו: הזכות לגירושין – גירושין ללא אשם במסורת היהודית (2014) ו- Talmud Based Solutions to the Problem of the Agunah (2012), עוסקים בבעיית סרבנות הגט ובפתרונותיה. החיבור: Assisted Reproduction in Israel: Law, Religion, and Culture (2018) עוסק בהפריה מלאכותית במשפט הישראלי ובהלכה. ענף נוסף של מחקריו בוחן את דיני הנזיקין התלמודיים, ובמסגרתו פורסם, בין השאר, המאמר: "דיני נזיקין בין דת לדין: תהליכים פרשניים ומשפטיים בדיני הנזיקין בתלמוד" (שנתון המשפט העברי, כו), המציע נקודת מבט ייחודית על פיתוחם ועיצובם של דיני הנזיקין בתלמוד. בשנים האחרונות הוא משמש כעורך כתב העת "עלי משפט" של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

לצד מחקריו האקדמיים, אבישלום פרסם מספר מאמרי דעה וניירות עמדה, ובהם נייר עמדה יחד עם פרופ' פנחס שיפמן בנושא: מסגרת אזרחית לנישואין וגירושין בישראל (מרכז מצילה, תשע"ג). לפני כשנה הצטרף אבישלום לקבוצת מגידי שיעור הדף היומי בקהילה הווירטואלית "ענן כבודך", והוא פעיל גם בדף הפייסבוק של קבוצת הדף היומי – "יומי". אבישלום נשוי למירי, מרצה לתנ"ך ולאגדה, מורה לספרות ומשוררת (ספרה עולם לוחש בית יצא לאור בתשפ"א בהוצאת כרמל). מירי ואבישלום תושבי פתח תקווה, ויש להם ארבעה ילדים.

אבישלום וסטרייך

הכלכתבות

2 בינו׳ 2024

התערבות בית המשפט בחוק לצמצום עילת הסבירות, תחזיר את החברה הישראלית לטלטלה שקדמה לשמחת תורה. בזמן בו אנו שרויים במלחמה קשה מול אויבינו - אסור לו לעשות זאת

26 ביולי 2023

אשמים רבים היו לחורבן הבית, אבל חז"ל מספרים, שהקב"ה לקח אחריות על הבערת האש, וגם על בניין ציון מחדש. מכאן, שראוי לקרוא להנהגה להדבק במידותיו: הִצַּתֶּם את האש? שַקמו את הבניין

9 ביולי 2023

ההלכה תמיד הכירה במערכות משפט מקבילות לה, ובכלל זה גם בזו הישראלית. הבעיה מתחילה כשפסיקות משפטיות נשענות על קביעות ערכיות, וכדי שזה יתאפשר על החברה בישראל לחתור להסכמות על ערכיה

14 במאי 2023

המהרש"ם וש"י עגנון, פוסק וסופר, מבקרים איש איש ממקומו את הפרדוכס האכזרי בהלכה, המגלה מצד אחד אמפתיה רבה לממזרים, ומאידך, נוקשה ובלתי מתפשרת כלפי זוגות נשואים שנקלעו לתסבוכת הלכתית

1 בפבר׳ 2023

המהפכה המשפטית כוללת את הרחבת סמכות בתי הדין הרבניים הממלכתיים. המתנגדים לכך מזהים עוד פגיעה בדמוקרטיה, אבל יש גם תועלת בחיזוק בתי הדין הממלכתיים על חשבון בתי דין תורה פרטיים

23 באוק׳ 2022

הפרשה הטרגית של החלפת העוברים ב"אסותא" נידונה בבית המשפט, שיצטרך כנראה להחליט מי תיקבע כאמא. בדיוני עבר של בית הדין הרבני ובמשפט שלמה המפורסם ישנם מרכיבים שיכולים לסייע בפסיקה

15 בפבר׳ 2022

משרד החינוך מבקש לבטל חלק מהבגרויות המצריכות שינון של חומר לטובת "למידה משמעותית". הבעיה היא שאי אפשר לתת פירוש משמעותי לדברים, בלי ידע רחב היקף אשר נקנה בלימוד שיטתי, אפילו טכני

22 בנוב׳ 2021

בית דין מיוחד ביטל את נישואיה של אישה שהייתה מסורבת גט במשך 18 שנה, אבל לחץ מצד גורמים חרדים גרם לדיינים לחזור בהם מהפסיקה. מה עמד מאחורי המחאה על הפסיקה? לא בטוח שההלכה לבדה

8 בדצמ׳ 2020

על פי הפרסומים, אשתו של שולי רנד מסרבת לתת לו גט ולפיכך קיבל מבית הדין הרבני היתר מיוחד, התלוי בחתימת מאה רבנים, לשאת אישה שנייה. למרות שלנשים אין מוצא כזה, ייתכן שזה הרע במיעוטו

6 באוג׳ 2020

בימים כתיקונם, לתפילה בציבור היו שלושה מאפיינים: התקהלות (מניין), מקום פיזי (בית כנסת) וזמן. הקורונה איתגרה את המרכיבים הללו – והעולם הדתי, כמו כולם, נאלץ להגיב ביצירתיות

30 ביולי 2020

שלושה סיפורים על ר' זכריה בן אבוקלס, שעליו נאמר "ענוותנותו החריבה את ביתנו", יוצרים תמונה של בריחה מהכרעות. זוהי קריאה נוקבת: נקטו עמדה. שתיקה כנגד עוול, עלולה להחריב את הבית

4 ביוני 2020

פסיקת הלכה היא לא תרגיל יבש במתמטיקה. בפני הפוסק עומדים תמיד המקורות ההלכתיים, עקרונות הפסיקה וכן המקרה הפרטי – והוא מאזן ביניהם. אבל כשמשבר גדול ניצב ברקע, אל השיקולים מתווסף עיקרון "שעת הדחק", והשפעתו גדולה ומשמעותית

1 בדצמ׳ 2019

בית דין בבאר שבע קבע כי יש לגייר ילד שנולד מתרומת ביצית של אישה הרשומה כיהודייה במרשם האוכלוסין, אך דרשה להישאר אנונימית. מאחר שההפריות המלאכותיות כאן כדי להישאר, ההחלטה רק מעמיקה את הבעיה החברתית סביב הנושא, במקום לסייע בפתרונה

16 באוג׳ 2018

אחד הערכים המרכזיים בעולם הההלכה, העומד לא פעם "מאחורי הקלעים" של שיקולי הפסיקה, הוא "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם". באופן מפתיע, בסוגיית הפריה לאחר המוות משמש שיקול זה את הפוסקים בצורה קוטבית – כבסיס משותף לעמדות המנוגדות זו לזו בתכלית. אבישלום וסטרייך במאמר הבוחן את סוגיית ההפריה נשים שבן זוגן נפטר.

6 ביוני 2018

פרשת סרבן הגט ירון אטיאס באה לפני ימים אחדים על סיומה. גם בפרשה אחרת, כואבת לא פחות – עיגונה הממושך של צביה גורודצקי, חלה תפנית חיובית. אבישלום וסטרייך בטור דעה הקורא לציבור בכל זאת להמשיך להנשא ברבנות אך עם כמה המלצות מעשיות

5 בנוב׳ 2015

מאמר שהוצג בכנס בארה"ב שעסק בהשלכות הפסיקה האמריקאית בנושא נישואים חד-מיניים

חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics