רגע לפני 7 באוקטובר, אחד משיאי הקיטוב בתקופת המהפכה המשפטית והמחאה נגדה היה בהתעוררות של תנועה המבקשת מאיתנו להיפרד זה מזה. "תנועת ההיפרדות" יצרה תמונת מראה נגדית של הסיסמה "אנשים אחים אנחנו" שביקשה להדגיש את הפן המאחד שאמור להשתקף בחתירה להסכמות, והוסיפה את המשפט מהפסוק הבא בפרק י"ג בספר בראשית – "היפרד נא מעליי". טבח שמחת התורה, ההתגייסות של החברה האזרחית מכל קצוות הארץ, והמלחמה שהביאה לחזית לוחמים משני צידי המתרס הפוליטי, האטו את סחף ההיפרדות. תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות עשויות לבצע עוד שינוי בכיוון הזרם, בחזרה לשיח על קנטונים והפרדה למדינות שונות בתוך ישראל.

הערים הגדולות ליברליות; הפריפריה שמרנית וחרדית  – להאזנה לראיון עם תני פרנק בתכנית "גם כן תרבות"

מדוע? כי שני הצדדים שמשכו לכך, ביודעין ושלא ביודעין, הצליחו יותר מתנועות המרכז. בצד השמרני של המפה, החרדים הם אלה שבלטו מתחילת העיסוק הציבורי בבחירות. עוד הם "על הגריל" בכל הנוגע למחלוקת סביב אי ההשתתפות שלהם בנטל הביטחוני, והפוליטיקאים החרדים עבדו קשה על מנת לזכות בתהילה המקומית בריכוזי האוכלוסייה החרדית. פיצולי פיצולים בקרב חסידויות ופלגים ליטאיים לא העיבו על ההישג הכולל של המגזר החרדי שסודו הוא אחוז הצבעה גבוה יחסית לאחוז ההצבעה הכללי, ובכך, קבלת ייצוג פוליטי לא פרופורציונלי. לעסקנים החרדים פחות משנה מה קרה בבני ברק ובאלעד. הם השקיעו את מירב המאמצים בהגעה להכרעה בערד, צפת ואשדוד. הפריפריה, בעיקר בערים הבינוניות והקטנות, במועצות המקומיות ובמושבים, הפכה לעוד פחות רב-גונית והברית הפוליטית בין הליכוד והחרדים יחד עם שחקן החיזוק החדש – עוצמה יהודית – התחזקה במקומות אלה.

גם בצד הליברלי, האנרגיות של ארגוני המחאה נגד המהפכה המשפטית הצליחו לייצר דחיפה של רשימות ליברליות, בעיקר בערים הגדולות ובאזור המרכז והשרון. למעט מקרים מועטים, ברוב הערים באזור גוש דן המועמדים הליברלים שמרו על כוחם או אף הגדילו אותו, ובזכות אחוז חסימה נמוך יחסית, פיצולים וריצות מקבילות לא הפריעו לרוב לציבור הליברלי לקבל ייצוג פוליטי מתאים. עם זאת, ניכר כי האנרגיות לא פרצו את גבולות המרכז, באר שבע וחיפה וחיזקו את המגמה הקיימת ממילא של הפיכת אזור המרכז לאי ליברלי. אפשר להגדיר את מערכת הבחירות המקומיות כנקודת מפנה באשר לשיח הפנים-חברתי בישראל. על רקע המלחמה וההערכה שהממשלה הנוכחית לא הולכת לשום מקום, צפויים להתחזק שוב הקולות הקוראים להיפרדות. אך צריך לזכור – היינו כבר בסרט הזה. העם היהודי ידע מלחמות פנימיות והתפצלויות שלא הועילו בטווח הארוך ורק פגעו בחוסן הלאומי.

המלחמה הקשה שנכפתה עלינו היא אתגר עצום אך גם הזדמנות, עלינו לנסות ולמצוא את הדרך לחיות ביחד. בהסתכלות מעמיקה יותר בתוצאות הבחירות, ניתן לראות שבכמה ערים בפריפריה היה שינוי לכיוון השמרני. אבל הפריפריה היא לא עיר או רשות מקומית, אלא מנעד רחב של אזורים. כמו שבאזור עוטף עזה הותקפו הקיבוצים במועצות האזוריות ולאחריהן שדרות ואופקים, כך אזורים רבים במדינתנו מורכבים ממגוון של קהילות גיאוגרפיות ודמוגרפיות והמצב הזה לא השתנה במערכת הבחירות הזו.

• פורסם לראשונה באתר ואללה