/ מרכז קוגוד

אריאל

פיקאר

עמית מחקר במרכז קוגוד

ד"ר אריאל פיקאר הוא עמית מחקר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן.

פיקאר שימש בעבר כמנהל מרכז קוגוד והיה אחראי על ארגון סמינרי המחקר, על סיוע בתוכניות מחקר אישיות ועל קליטתם ושילובם של חוקרים חדשים.

למכון הרטמן הוא הגיע כחוקר צעיר בשנת 2001. במשך השנים עסק במחקר והוראה בתוכניות המכון השונות. בשנים 2009 – 2018 שימש כמנהל החינוכי של תוכנית "בארי" במכון הרטמן.

אריאל פיקאר הוא בוגר ישיבת הר עציון, שם למד במשך תשע שנים והוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל. הוא בוגר המכון להכשרת מורים במכללת הרצוג, ומחזיק בתואר ראשון בתלמוד, ותואר שני ושלישי בלימודי פרשנות ותרבות מאוניברסיטת בר אילן.

בעבר שימש במשך כשבע שנים כרב הקיבוץ שלוחות שבעמק בית שאן וכן כר"מ בישיבת מעלה גלבוע.

ספריו:

"משנתו של הרב עובדיה יוסף בעידן של תמורות – חקר ההלכה וביקורת תרבות" הוצאת אוניברסיטת בר אילן, תשס"ז.

"הלכה בעולם חדש – שיח רבני בחברה מודרנית", כתר ומכון הרטמן, תשע"ב.

"לראות את הקולות – מסורת, יצירה וחירות פרשנית", בית-יצירה עברית, מכון הרטמן וידיעות אחרונות, תשע"ו.

"בלשון בני אדם – יסודות להתחדשות יהודית-ישראלית", כרמל ומכון הרטמן, ירושלים תשע"ט

אריאל פיקאר

הכלכתבות וידאוספריםהסכתים

14 באפר׳ 2024

ההסטוריה הוכיחה שבשם ערכים חשובים כמו שוויון, לאומיות, או מסורת - נעשו מלחמות שפגעו בצורה אנושה בחירויות. לכן החירות של היחיד היא הערך שצריך להגביל ולבקר את כל הערכים האחרים

8 בפבר׳ 2024

ביטחון ישראל אמור להיות מוצב לפני כל אידיאולוגיה: הן זו הדוגלת בפתרון שתי המדינות והן זו של ארץ ישראל השלמה. הבעיה היא, שברוב המקרים, האידיאולוגיה היא המדריכה את העמדה הביטחונית

21 בינו׳ 2024

בעקבות המשבר שעברנו אנו דורשים מנהיגות שלא תפזר הבטחות פנטסטיות על יכולותינו הצבאיות אלא תבטיח לעשות כל מאמץ מתוך הבנה של מגבלות הכוח, גם מבחינה מוסרית, וגם מבחינה מבצעית

11 בספט׳ 2023

המסורת היהודית כוללת שורה ארוכה של מצוות הקשורות לגידול מזון, לייצורו ולצריכתו. אולם בעידן המודרני רבות מן המצוות הללו איבדו את משמעותן והפכו לאות מתה. בכוחה של פעולה מדרשית יצירתית לתרגם אותן לדורנו ולמצוא בהן משמעויות חדשות

4 בספט׳ 2023

אריאל פיקאר, אהוד שפייזר

ד"ר אריאל פיקאר התראיין להסכת "קשת אנושית" ושירטט את מפת הזהויות היהודיות שהביאו אותנו לשבר הנוכחי בארץ. הוא המליץ לראות בו מומנטום חיובי, שמחייב את כל הצדדים לעבוד על החיבורים ביניהם

25 ביולי 2023

בבחירות הבאות יוכיח הרוב הישראלי שיותר מאשר שלטון הצובר עוד ועוד כוח ופחות ופחות בקרה, הוא מעדיף את האיזונים והבלמים המאפשרים לציבור הגנה משמעותית. זה הגיוני, זה פשוט וזה יקרה

18 ביולי 2023

השקפת העולם הקנאית חושבת שמשבר חברתי קשה מחייב החרפת המצב עד להכרעה. אלא שהמציאות מוכיחה שכאשר מחריפים את המצב יותר מדי כבר אין אפשרות להכריע והמהלך נכשל כשלון חרוץ

9 במאי 2023

השפעת האליטות גדולה מכוחן האלקטורלי וגם אם זה לא דמוקרטי, זה בלתי נמנע: המדינה תלויה בהן. כדי לשלוט, על הימין ליצור קואליציית ימין-מרכז שתייצג את רוב החברה בישראל, כולל רוב האליטות

7 בפבר׳ 2023

רעיון הפרדת הרשויות איננו רעיון מערבי מודרני. הוא מצוי כבר במקורות היהודיים – בהפרדה בין המלך והכוהן ובין המלך והסנהדרין ובכפיפות המלך לשלטון החוק. במדינת לאום יהודית, שבה מיעוט ערבי גדול, ההפרדה הזו חיונית במיוחד

28 בדצמ׳ 2022

דרישות החרדים בהסכמים הקואליציוניים משקפות אי הבנה של הפרויקט שנקרא 'מדינת ישראל'. מנהיגי המגזר מסרבים לעבור מקיום קהילתי לקיום ריבוני של מדינה, וגם ארגוני החסד שלהם הם ביטוי לכך

30 בנוב׳ 2022

הענקת האחריות על ארגון "נתיב" לאבי מעוז ממפלגת נועם עלולה להוביל לסגירת ברז העלייה, גם בלי לגעת בחוק השבות. כל שעל מעוז לעשות הוא לתת לרבנות בישראל את המנדט הבלעדי לפסוק "מיהו יהודי"

8 בנוב׳ 2022

תפיסת 'הרוב קובע', שלפיה זכות הרוב לשנות את ערכי המדינה על חודו של קול היא שגויה. הדרך היחידה לשמור על הערכים המכוננים של מדינת ישראל היא הגבלת יכולת נבחרי הציבור לשנותם בכל עת שירצו

7 בנוב׳ 2022

הגיע הזמן לאפשר תחבורה ציבורית בשבת, או דווקא לבטל משחקי כדורגל ביום הזה? רעיונות מקוריים וכיווני מחשבה חדשים על היום שכולנו אוהבים לריב עליו כבר יותר מ-70 שנה

27 באוק׳ 2022

אין באמת סיבה לדאגה באשר ליהדותה של מדינת ישראל, אבל יש מי שמבקש לעורר את הדאגה הזו כדי לפגוע בדמוקרטיה שלה

31 במרץ 2022

מניין נמצא ערכים ומוסר שיאזנו את התפתחות המדע? בספר "פָּנים אל פְּנים: עיונים בפרשיות התורה, בחגים ובסוגיות של מדע ואדם" חתן פרס ישראל לרפואה פרופ' מישל רבל לא פונה ישר לתורה

5 בדצמ׳ 2021

ההתנהגות האנושית הצרכנית, הבזבזנית והמזהמת, פוגעת בעיקר בנפשנו, באנושיות שלנו, בקשרים האישיים והחברתיים ובמידות הטובות שאותן אנו רוצים לפתח

30 בספט׳ 2021

בספר "אדם בצלם אלוהים" מראה תומר פרסיקו שהמושג הזה, שמופיע לראשונה במסורת היהודית, ובהמשך בתיאלוגיה הנוצרית, יהפוך בתקופה המודרנית ליסוד השקפת העולם החילונית, הליברלית והשוויונית

23 בספט׳ 2021

מגיפת הקורונה זימנה לנו אפשרות יוצאת דופן לבחון את עולם העבודה שלנו ולחדד את ההיבטים המבורכים שבו. בעזרתה נוכל להפוך את הקושי הטמון במלאכה לברכה – עבור היחיד העובד והחברה כולה

1 בספט׳ 2021

סבתא קולט לא שכחה את המחסור במזון בימי השואה, אבל גם את הסופרמרקט בישראל היא לא אהבה. אריאל פיקאר למד ממנה משהו

19 באוג׳ 2021

פירות וירקות עם "טביעת רגל פחמנית" צנועה, תיקון ושיפור במקום התחדשות, שנת שבתון ואפילו שמיטת כספים מסוימת. הצעות לשמיטות שאינן תלויות בארץ - חלק ב'

ראו עוד
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics