/ מרכז קוגוד

חזקי

שוהם

עמית מחקר, מרכז קוגוד

פרופ' חזקי שוהם הוא עמית מחקר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן. כמו כן הוא מרצה בתוכנית הבין-תחומית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן.

בין פרסומיו: "מרדכי רוכב על סוס: חגיגות פורים בתל אביב ובנייתה של אומה חדשה" בהוצאת אוניברסיטאות בר אילן ובן-גוריון (2013), וכן Israel Celebrates: Festivals and Civic Culture in Israel (Brill, 2017).

חזקי שוהם

הכלכתבות וידאוהסכתים

11 בספט׳ 2023

שאלת הזדהותם של אזרחי ישראל הערבים עם מדינת ישראל נבחנת בדרך כלל באמצעות דיונים על צדק וחלוקת משאבים. אולם העברת השאלה לזירה היום־יומית - לוח השנה, הפולקלור, הסמלים והטקסים - עשויה להציע לנו אופק חדש. אם נשתחרר מתפיסות מהותניות לגבי מהי יהדות וכיצד משתייכים אליה, נוכל לדמיין מרחב אזרחי משותף

27 באוג׳ 2023

כשאליטות ליברליות בעולם ניסחו דילמה בין שייכות קבוצתית לצדק אוניברסלי - היו שפשוט בחרו בשייכות. התיקון בארץ יגיע כשנבין שצדק והשתייכות הכרחיים שניהם לחברה, והוויכוח צריך להיות על המינון

17 בדצמ׳ 2022

הדלקת נרות, סופגניות ומשחקי מזל - חנוכה אולי נראה דומה בכל מקום, אבל המשמעויות שלו משתנות מזמן לזמן וממקום למקום, ואפשר ללמוד ממנו, שבעידן המודרני יש אינספור דרכים להיות יהודים

27 באפר׳ 2022

החל משנות ה-60 זיכרון השואה הפך ממוקד יותר ויותר בהיבט הטרגי של המאורע והתעלם מהסוף האופטימי. אבל חשוב שנזכור - ניצחנו

10 במרץ 2022

האם חג פורים הוא אמנם חג חתרני וקרנבלי? פרופ' חזקי שוהם לא בטוח בכלל, אבל יש לו סיפור מסמר שיער שיוכיח שפעם הוא כן היה

10 בפבר׳ 2022

רבים בתרבות הישראלית מרדו בדת, אבל לא בהכרח רצו להשליך איתה גם את הרגש הדתי. בספר חדש, רני יגר טוען כי אברהם שלונסקי ראה בעזיבת המצוות דווקא תהליך של התחדשות דתית ותשוקה לאל

16 בינו׳ 2022

ט"ו בשבט התחיל בכלל במשנה כ"ראש השנה לאילן" שבו נקבע לאיזו שנה הוא נחשב מבחינת מצוות התלויות בארץ - אבל עם השנים נוספו לו משמעויות חדשות לגמרי

9 במאי 2021

חתונות שלא דרך הרבנות, טקס גירושין ייחודי וכמובן מסיבות בת מצווה שהומצאו מאפס - טקסי החיים קיבלו בישראל פרשנויות וגירסאות חדשות, המשקפות תפיסות שונות של היהדות

18 במרץ 2021

תפילה על המגדר, הדלקה משותפת של נר זיכרון או טקס "נשימה" המוני - השינויים באורח החיים שכפתה המגיפה הובילו ליצירת טקסים חדשים ורדיקלים, בעיקר בצפון אמריקה. חלק מהם, שנראים כיום אזוטריים, עשויים להפוך למקובלים בעתיד

1 בספט׳ 2020

28 ביוני 2020

האומה האמריקאית התפלגה זה מכבר ל"אומת סי.אן.אן" ואומת "פוקס ניוז". יהודי ארצות הברית, שנחלקים גם הם לימין ולשמאל, נאבקים על קיום השיחה הפנים-משפחתית, וזאת דווקא בעת שבה יהודי ישראל מתחילים סוף סוף לבקש את קרבתם

26 באפר׳ 2020

רק ב-1963 נחקק חוק יום הזיכרון, אבל הלכה למעשה ההצמדה שלו ליום העצמאות צמחה מהשטח כבר מהשנה הראשונה לקום המדינה. השילוב של עצב ושמחה לא קל, אבל כך נהוג במועדים יהודיים רבים

21 במאי 2019

ל"ג בעומר מוכר לנו כיום כמועד ה'הילולא' של ר' שמעון בר יוחאי במירון וכיום בו מציינים במדורות ובמשחקי מלחמה את מרד בר כוכבא. אך למעשה, ראשיתו של החג שונה לחלוטין, חזקי שוהם במסע להבנת השתשלות היווצרותו של ל"ג בעומר.

17 בינו׳ 2019

עד המאה העשרים היה ט"ו בשבט חג איזוטרי למדי במסורת היהודית, ד"ר חזקי שהם במאמר חדש על כיצד הציונות אימצה לחיקה את החג ויצקה לתוכו תוכן חדש: הנטיעות.

6 בספט׳ 2018

התרבות הפופולרית הישראלית פיתחה פולקלור יהודי חדש שעוצמתו ניכרת, בין השאר, באופן בו מעוצבים החגים היהודיים בחברה הישראלית. מדוע חשב מאן דהוא שיש לעגן זאת בספר החוקים, והאם חוק הלאום החדש יעורר מחלוקות חדשות על אופני ההשתייכות היהודית? ד"ר חזקי שוהם במסע מרתק בנבכי התרבות הישראלית

10 במאי 2018

בשבועות אנו קוראים את סיפורה של רות, שהצטרפה לעם ישראל כאשר היגרה ממואב לארץ יהודה והצהירה: "עמך – עמי". אכן, בניגוד לתהליך הגיור כמו שאנו מכירים אותו היום, בעבר התקיימו דרכים נוספות להצטרף לעם היהודי, בין השאר פשוט על סמך מגורים בתחומי הישות המדינית היהודית. ד"ר חזקי שוהם במאמר חדש הסוקר מודלים חדשים וחדשים ישנים לכניסה למשפחה היהודית.

13 באפר׳ 2016

30 ביוני 2011

ספרו של גדעון עופרת מציג את מקומם של סמלים יהודיים באמנות הישראלית ואת הדרך שעברו - מהדחקתם על-ידי הממסד האמנותי הישראלי ועד לפנייה המחודשת אליהם בשנות ה-70 של המאה ה-20. ביקורת

ראו עוד
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics