גם כאשר ידעך הסכסוך באזורנו, ואיתו יקהה חודן של המחאות בקמפוסים, הבעיה האמיתית והמאיימת יותר תישאר: הלגיטימציה המחודשת שניתנה באמריקה של המאה ה-21 להאשמת היהודים בבעיות העולם

שאלת הזדהותם של אזרחי ישראל הערבים עם מדינת ישראל נבחנת בדרך כלל באמצעות דיונים על צדק וחלוקת משאבים. אולם העברת השאלה לזירה היום־יומית - לוח השנה, הפולקלור, הסמלים והטקסים - עשויה להציע לנו אופק חדש. אם נשתחרר מתפיסות מהותניות לגבי מהי יהדות וכיצד משתייכים אליה, נוכל לדמיין מרחב אזרחי משותף

כשאליטות ליברליות בעולם ניסחו דילמה בין שייכות קבוצתית לצדק אוניברסלי - היו שפשוט בחרו בשייכות. התיקון בארץ יגיע כשנבין שצדק והשתייכות הכרחיים שניהם לחברה, והוויכוח צריך להיות על המינון

הדלקת נרות, סופגניות ומשחקי מזל - חנוכה אולי נראה דומה בכל מקום, אבל המשמעויות שלו משתנות מזמן לזמן וממקום למקום, ואפשר ללמוד ממנו, שבעידן המודרני יש אינספור דרכים להיות יהודים

החל משנות ה-60 זיכרון השואה הפך ממוקד יותר ויותר בהיבט הטרגי של המאורע והתעלם מהסוף האופטימי. אבל חשוב שנזכור - ניצחנו

האם חג פורים הוא אמנם חג חתרני וקרנבלי? פרופ' חזקי שוהם לא בטוח בכלל, אבל יש לו סיפור מסמר שיער שיוכיח שפעם הוא כן היה

רבים בתרבות הישראלית מרדו בדת, אבל לא בהכרח רצו להשליך איתה גם את הרגש הדתי. בספר חדש, רני יגר טוען כי אברהם שלונסקי ראה בעזיבת המצוות דווקא תהליך של התחדשות דתית ותשוקה לאל

ט"ו בשבט התחיל בכלל במשנה כ"ראש השנה לאילן" שבו נקבע לאיזו שנה הוא נחשב מבחינת מצוות התלויות בארץ - אבל עם השנים נוספו לו משמעויות חדשות לגמרי

חתונות שלא דרך הרבנות, טקס גירושין ייחודי וכמובן מסיבות בת מצווה שהומצאו מאפס - טקסי החיים קיבלו בישראל פרשנויות וגירסאות חדשות, המשקפות תפיסות שונות של היהדות

תפילה על המגדר, הדלקה משותפת של נר זיכרון או טקס "נשימה" המוני - השינויים באורח החיים שכפתה המגיפה הובילו ליצירת טקסים חדשים ורדיקלים, בעיקר בצפון אמריקה. חלק מהם, שנראים כיום אזוטריים, עשויים להפוך למקובלים בעתיד

האומה האמריקאית התפלגה זה מכבר ל"אומת סי.אן.אן" ואומת "פוקס ניוז". יהודי ארצות הברית, שנחלקים גם הם לימין ולשמאל, נאבקים על קיום השיחה הפנים-משפחתית, וזאת דווקא בעת שבה יהודי ישראל מתחילים סוף סוף לבקש את קרבתם

רק ב-1963 נחקק חוק יום הזיכרון, אבל הלכה למעשה ההצמדה שלו ליום העצמאות צמחה מהשטח כבר מהשנה הראשונה לקום המדינה. השילוב של עצב ושמחה לא קל, אבל כך נהוג במועדים יהודיים רבים

ל"ג בעומר מוכר לנו כיום כמועד ה'הילולא' של ר' שמעון בר יוחאי במירון וכיום בו מציינים במדורות ובמשחקי מלחמה את מרד בר כוכבא. אך למעשה, ראשיתו של החג שונה לחלוטין, חזקי שוהם במסע להבנת השתשלות היווצרותו של ל"ג בעומר.

עד המאה העשרים היה ט"ו בשבט חג איזוטרי למדי במסורת היהודית, ד"ר חזקי שהם במאמר חדש על כיצד הציונות אימצה לחיקה את החג ויצקה לתוכו תוכן חדש: הנטיעות.

התרבות הפופולרית הישראלית פיתחה פולקלור יהודי חדש שעוצמתו ניכרת, בין השאר, באופן בו מעוצבים החגים היהודיים בחברה הישראלית. מדוע חשב מאן דהוא שיש לעגן זאת בספר החוקים, והאם חוק הלאום החדש יעורר מחלוקות חדשות על אופני ההשתייכות היהודית? ד"ר חזקי שוהם במסע מרתק בנבכי התרבות הישראלית

בשבועות אנו קוראים את סיפורה של רות, שהצטרפה לעם ישראל כאשר היגרה ממואב לארץ יהודה והצהירה: "עמך – עמי". אכן, בניגוד לתהליך הגיור כמו שאנו מכירים אותו היום, בעבר התקיימו דרכים נוספות להצטרף לעם היהודי, בין השאר פשוט על סמך מגורים בתחומי הישות המדינית היהודית. ד"ר חזקי שוהם במאמר חדש הסוקר מודלים חדשים וחדשים ישנים לכניסה למשפחה היהודית.

על יציאת מצרים, ליל הסדר ומה שבניהם