האם אפשר לחזור לשיגרה אחרי מוות ואבדן? האם זה מוסרי? ד"ר אורית אבנרי בוחנת את כוחה של שיגרה, לעומת כוחה של פגיעות ואנושיות

על אף הצהרת כורש, בחרו יהודי פרס להישאר בגלות, שם נטמעו בתרבות, נקראו בשמות נכריים, ולא הזכירו את שם אלוהיהם. אז איך זה שהסולידריות ביניהם נשמרה? ראיון עם ד"ר אורית אבנרי על מגילת אסתר

על כולנו מוטלת היום משימה ליצור נרטיב שייתן פשר, תקווה ואור, כדי להוביל את העם אל מעבר לשעת החורבן, במלחמת הקוממיות השנייה העוברת עלינו מאז השבעה באוקטובר

הנביא זכריה ראה עיר חרבה, והתנבא על גאולה. ד"ר אורית אבנרי על התקווה הגלומה בכך שהנביא בחר לדבר לא רק על "הזקנים" שעוד ישבו ברחובות ירושלים, אלא גם על "הזקנות"

במפגש של חוג התנ"ך בבית הנשיא עסקו הדוברים במלחמות אחים שהוזכרו במקרא - והסכנה הגדולה שבהן. הנשיא הרצוג אמר: "ניתן להגיע להסכמות תוך פרק זמן קצר יחסית, אפילו מספר ימים"

הפטרת ראש השנה מספרת על אישה שעמדה על שלה בתפילה אישית במיוחד, ודווקא ממנה בחרו חז"ל ללמוד הלכות תפילה. האם זה משום שבחרה לקחת את תפילתה האינטימית ביותר אל המרחב המשותף?

מאז כתיבתה ועד היום משמשת מגילת איכה כיצירה מכוננת לעיבוד או להתייחסות לאסונות שאירעו לעם ישראל במהלך ההיסטוריה. ד"ר אורית אבנרי התארחה ב"באים אל הפרופסורים", לקראת ט' באב

אפילו הנביא ירמיה עודד את הגולים לבבל להשתקע שלא בארץ ישראל - אז למה בכל זאת זלזלו בהם תושבי ירושלים? ד"ר אורית אבנרי בוחנת את תפקידן של הגלויות בהתפתחות העם היהודי

מגילת אסתר זרועה מוטיבים ופסוקים המזכירים סיפורי מקרא אחרים, אבל לעומתם היא לא מזכירה את אלוהים. ד"ר אורית אבנרי חושבת שיש סיבה טובה להסתיר אותו בצורה כל כך גלויה

צום בלי זעקה לאלוהים, תחנונים לפני מלך בשר ודם, ואירועים שמתגלגלים לפי "פור": היעדרו של אלוהים ממגילת אסתר "זועק לשמיים". ייתכן שהמגילה קוראת לכל אחד מאיתנו להכריע האם יש אלוהים בחיים שלו

לכאורה אין שני סיפורים רחוקים יותר ברוחם ממגילת רות וסיפור פילגש בגבעה. אולם קריאה מדוקדקת מגלה נקודות דימיון משמעותיות בין שתי העלילות, כשסיפורה של רות הוא החלופה הראויה למה שהתרחש בבנימין

דיון בהשתתפות ד"ר אורית אבנרי על ההדגשה שעם ישראל צריך לזכור את גרותו באופן מתמיד, ובשאלה מהי המשמעות של תודעת הגרות ומה ההבדלים בין הישראלי לגוי

כיצד מצטרפים לעם היהודי. דיון לאור מקרי הבוחן: עזרא ונחמיה והמצאת המושג "זרע הקודש" למול סיפור מגילת רות

אחרי שהיה שותף בעצמו למשימת הריגול הכושלת בארץ ישראל, יהושע מחליט לשלוח שני מרגלים לפני כיבוש יריחו. בהתחשב בהיסטוריה, ובכך שחומות העיר נפלו בדרך ניסית, זו נראית החלטה תמוהה למדי

האם אסתר היא אישה כנועה וצייתנית, או מנהיגה מתחוכמת וממזרית? והאם העם היהודי בתפוצות פרס ומדי משתלב בתפקידי מפתח, או שהוא חי תחת פחד מתמיד? שני מתחים - ובכל אחד שתי קריאות שונות

שיר השירים מנסה לארוג עולם בו מתקיימות התשוקה והאינטימיות יחד. המגילה כמו מתעקשת לשוב ולתפור חזרה את כל הקשרים שנפרמו במהלך סיפור גן העדן. חומר למחשבה, בפתח הפסח האינטימי שלפנינו

משה בפרשת תצוה, ולהבדיל – הקב"ה בכבודו ובעצמו במגילת אסתר, עמדו על סוד הצמצום: הם זזו הצידה כדי לאפשר לאחרים את יכולת הפעולה וההנהגה

ספר שמות נפתח בהדגשת העוצמה הנשית, ובהצגה של מגוון נשים שרוקמות את קיומו של העם. איזכורן שוב בסוף הספר מייצר מסגרת לאמירה: בזכות נשים נגאלו ישראל ממצרים ובזכותן גם הוקם המשכן

את הסיפור על עם ישראל ששכח את זהותו מספרת מגילת אסתר דווקא באמצעות מוטיב הזיכרון. בכך היא מעצבת יחס מורכב לעבר, הדורש מאתנו לזכרו אך גם לדעת לשלבו בהווה