אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיהם טילטלו את החברה הישראלית, שצריכה ללמוד איך חיים בעולם שבור, מאתגר וגם מפחיד, שבו העתיד אינו ברור. דב אלבוים ודניאל הרטמן בודקים מה יכול לסייע במסע הזה

חג הקורבן, עיד אל אדחא, מציין את הסיפור המקראי שבו אברהם הסכים להקריב את בנו למען אלוהים. המיתוס הזה מלווה הן את היהודים והן את המוסלמים - אבל הוא לא חייב להוביל להתנגשות בין העמים

שבועות הוא חג שבו התורה לא נשארת סגורה בקופסה, אנחנו לומדים אותה, מפרשים אותה, לוקחים ממנה - ולפעמים אפילו דוחים מתוכה. דב אלבוים והרב ד"ר דניאל הרטמן על חשיבותן של התורה ושל הרוח

כמעט בכל מקום תמצאו נשים מלמדות תורה ומנהיגות של קהילות, וכבר במאה הקודמת היו תלמידות חכמים כמו פרחה ששון וז'קלין כהנוב. למה בעצם אוסרת הרבנות הראשית על נשים לשמש בתפקידי רבנות?

בסדרת סרטונים לקראת חג מתן תורה, עמיתים ועמיתות בבית המדרש לרבנות ישראלית מספרים: איזה תיקון הם היו מציעים לחברה שלנו?

כמדי שנה, תיקון ליל שבועות המסורתי יתקיים במכון הרטמן בליל החג וכן למחרת אחרי הצהריים. הצטרפו אלינו למגוון שיעורים מרתקים (כולל באנגלית ובצרפתית למעוניינים). התוכנית המלאה כאן

הרב סולובייצ'יק הגדיר שתי בריתות שעם ישראל נתון בהן: ברית גורל, וברית ייעוד. בלי ברית הגורל שנכרתה לעם ישראל ביציאת מצרים, אי אפשר לדבר על ברית הייעוד שלו, שנוצרה עם מתן התורה בהר סיני

תאולוגיית הברית של הרב פרופ' דוד הרטמן מניחה שותפות ואחריות של בני-אדם בעולמו של אלוהים. סמלה המובהק הוא מעמד הר סיני, ולכן לא יתכן לתפוס אותו כאירוע שנועד להפריד בין עם ישראל ליתר העולם

חברה שאין בה מחסומים בפני התאווה היא חברה שבה הזולת נתפס כאמצעי למטרה, ורק בעלי הכוח שולטים בה. בדיוק בגלל זה צריכים הגבלות על התאווה

אפשר להבין את הבחירה בעם ישראל לקבל את התורה כהוכחה להיותו עם סגולה, מוסרי ועליון על שאר העמים, אבל אפשר להבין זאת גם אחרת

בחברה הישראלית היום יש לנו יותר משבת אחת - יש שבת דתית ויש שבת חילונית. ובשתיהן יש אפשרות להתרוממות נפש, לעיסוק ברוח ולעונג שבת

חורבן הבית זירז יצירת משמעויות שאינן תלויות בפולחן: כך הפכו חג קורבן הפסח לליל הסדר, ויום הכיפורים ליום התשובה. אז מדוע חכמים היססו להמיר את טקס הביכורים בחג מתן תורה? ואיך זה קשור לנצרות?

הציווי לכבד את ההורים צורם למי שהיה רוצה לכבדם מתוך נביעה טבעית. אבל אפשר לראות במצווה הזו גם כלי, המכשיר אדם מילדותו לראות מעבר לעצמו ולשאת בעול היותו חולייה בשרשרת הדורות וחלק מקהילה

האיסור לשאת את שם האלוהים לשווא איננו איסור לשוני סתמי: זוהי הבטחה מותנית לעם הנושא את שמו, כי נמצא בו משמעות ותוחלת, בתנאי שניזהר שלא לפגוע בערכי "המותג", אלא נדאג לשאתו כמקור של ברכה

כמיטב המסורת, גם השנה ייערכו במכון הרטמן שיעורים לקהל הרחב עם מיטב החוקרות והחוקרים

סדרה מעמיקה העוסקת בסוגיות של גיור וזהות יהודית: איך לאפשר לגר שותפות במורשת ההיסטורית

פואמת אהבה לפרשן מקראי, צדק חברתי בימי שמיטה, חסד נשי במגילת רות, חמש מגילות והמגילה השישית, ועוד נושאים רבים במבחר שיעורים שיתקיימו בכל רחבי הארץ

מה מאפיין את עשר המצוות שהן "עשרת הדברות"? זו השאלה הפשוטה ששואל דב אלבוים, והוא מציע גם תשובה: אלו מצוות שנועדו להנחות עם מצולק שעתיד לבנות חברה שתשמור על חירותה וחירות הפרטים בה

פעם חתן, פעם עריץ, פעם אהוב נחשק: היהודים דמיינו את דמות האל במעמד הר סיני במגוון אופנים. ואולי הוא מעולם לא היה מקובע בדמות אחת, מפני שההתגלות עדיין נמשכת?