במרכזו של ספר יונה לא עומדות שאלת הנבואה, יחס האל לישראל ולאומות או תקפותה של תשובת אנשי נינווה. זהו סיפור חיפושה של הנשמה אחר מקורה האלוהי, והוא קורא לאדם לחדול מהבריחה המתמדת

בניגוד לסברה הרווחת, תורת הסוד היהודית נטועה עמוק בריטואלים והמצוות. בפרק של "באים אל הפרופסורים" ד"ר ביטי רואי מספרת שספר הזוהר בעצם נולד כניסיון לתת להלכה טעמים

לרגל צאת הספר "לפני היות החסידות", דיברו חוקרים וחוקרות על הבעש"ט, המנהיג המסתורי שסחף תלמידי חכמים בלי שכתב מילה אחת, ועל כך שהמקומות שבהם פעל נכחדים היום תחת המלחמה באוקראינה

לצד חזרה מהחטא, עניינה של התשובה היא הכרה במצבו של האדם. לכן היא לא מתקיימת רק על ציר החטא והעונש במובנם הפשוט, אלא על ציר קירבת האדם למעמקי נפשו שלו ושל האלוהות

לפי קבלת האר"י, ימי ספירת העומר הם ימים של גדילה, ששיאם בתיקון ליל שבועות. ואנחנו לא לבד בתהליך הזה - אלוהים עובר אותו במקביל

במשנה ובתלמוד מופיעה השכינה כשם נרדף לנוכחות אלוהית, אבל בקבלה היא הופכת לדמות נשית, מעין אלוהימה, יישות נפרדת ולא פחות חשובה מהדמות הזכרית

והשפעתה על תפיסות מרכזיות בחסידות

ההגות הפילוסופית רואה את המציאות כמצייתת לחוק ולסדר קבועים, אבל הזוהר סבור שהעולם מורכב גם מכוחות כיאוטיים ובלתי צפויים. מאמר לקראת ל"ג בעומר, יום ההילולה של רשב"י

החלק הראשון של כנס הרטמן התמקד בפערים שבין תפיסותיו של מייסד מכון הרטמן, הרב פרופ' דוד הרטמן, לבין תפיסותיהם של הרב קוק, הרב סולובייצ'יק ופרופ' לייבוביץ'

בפיוט "אתה נגלית" מסופר על אלוהים שמופיע אל מול העם במעמד הר סיני. תורת הקבלה רואה בתהליך התשובה את החזרה של האדם אל קרבת האלוהים, ורבי נחמן מברסלב לוקח את זה צעד נוסף קדימה