בערב השקת ספרו, "לבא אל הקודש", סיפר מאיר קראוס שהספר נולד מ"מצוקה רוחנית" אישית, לנוכח חזון שוחרי המקדש להמיר את האל הרחום באל המבקש לשרתו בקרבנות: "רציתי לפתוח שיחה כנה על המקדש"

אל מול הטראומה של עבדות מצרים, התורה הציבה שתי תגובות אפשריות. האחת: התבצרות וערבות בתוך הקהילה פנימה, אבל לא כלפי האחר, והאחרת: מחוייבות מוסרית אוניברסלית. מה נלמד אנחנו מ-7.10?

כשהמלך ינאי עמד למשפט, הבינו חז"ל מה קורה כשהדיינים נתונים למרותו. ומה אנחנו לומדים מזה?

כמורה, נקרעתי בין ההכרח שלי ושל תלמידיי לשנן ולעמוד בדרישות כדי להצליח בבגרות, לבין הרצון לחשוב ולעורר דיון - כדי להצליח בחיים. הרפורמה החדשה עשויה לפתור את המאבק היומיומי בסד הבגרויות

לאלוהים יש המון פנים שמות, אבל במקום לראות בזה תפיסה אלילית - דב אלבוים מזהה בכך חוויה אנושית. בפרק האחרון של "קיצור תולדות האלוהים", הוא התיישב בכיסא המרואיין ושוחח על האל שלו

ישעיהו ליבוביץ ודוד הרטמן העמידו תפיסות תיאולוגיות עוצמתיות שונות ואף מנוגדות זו לזו: הראשון הדגיש את המחויבות ואת הציות לאל, והשני את הקשר והשותפות בין האל לאדם. מתוך התיאולוגיות הללו צמחו גישות שונות לשאלות של דת ומוסר ולהבנת עולם התפילה

האם אפשר להיות אתאיסט ולהתפלל? איך מתמודד הפמיניזם הדתי עם המקום שניתן לנשים בתפילה? והיכן עובר הקו הדק שבין שינוי לבין פגיעה במסורת?

החלק הראשון של כנס הרטמן התמקד בפערים שבין תפיסותיו של מייסד מכון הרטמן, הרב פרופ' דוד הרטמן, לבין תפיסותיהם של הרב קוק, הרב סולובייצ'יק ופרופ' לייבוביץ'

בפרק השלישי של סדרת "קרב תרבותיות" נחזור לשלושה סיפורים על קשרים בין חכמים יהודים למנהיגים הלניסטיים בני זמנם, ונחשוב - מה הם היו אומרים על הצבת עץ אשוח בקניון ישראלי?

שילובים בין נוסחים, שינויים בתפקידים בתוך הקהילה ומקומן של נשים: השינויים בתפילה בציבור ישפיעו בהכרח גם על היום שלאחר הקורונה

שני החגים, שאוחדו ליום אחד, מייצגים פנים שונות של תודעה דתית: התפיסה האחת רואה בתורה ובפרשנות האנושית את מרכז ההוויה הדתית, והתפיסה השנייה חוגגת אינטימיות בין אלוהים לעמו

למה עדיין רוב היהודים בוחרים למול את בניהם? רננה רביצקי במאמר המנסה להשיב על שאלה זו