תמכו בנו
מסליחות לשיחות: ראש השנה – חג השבת האבידות
בפיוט "אתה נגלית" מסופר על אלוהים שמופיע אל מול העם במעמד הר סיני. תורת הקבלה רואה בתהליך התשובה את החזרה של האדם אל קרבת האלוהים, ורבי נחמן מברסלב לוקח את זה צעד נוסף קדימה

סיורי הסליחות בוטלו? רוצים להיכנס לאווירת החגים? בכל יום נפרסם באתר מכון הרטמן ביצוע לפיוט מהסליחות וכן שיחה קצרצרה בעקבותיו. ביום השלישי לפרויקט "מסליחות לשיחות", ביצוע אינטימי ונוגע לפיוט "אתה נגלית", ואחריו דברים ל"יום השבת האבידות", הלא הוא ראש השנה, מאת ד"ר ביטי רואי. להלן חלק קטן מהנאמר:

"כמה מפתיע שבתורה אין מצווה לעשות תשובה. היחס לתהליך הזה כאל מצווה מופיע רק בתורה שבעל-פה, כשהרמב"ם הוא הראשון שאומר שהתשובה היא לא רק על חטאים, כגון זנות או גניבה, אלא גם על דפוסי התנהגות, כמו כעס, איבה, קנאה או רדיפת ממון וכבוד. וכמה קשה לנו לשנות את צורות ההתנהגות שלנו…

"הקבלה לוקחת את התשובה צעד אחד נוסף. היא מתייחסת לתשובה כאל מצב קוסמי, רוחבי. לפי הקבלה, פירוק האותיות תשובה נותן את התיאור 'תשוב ה". כלומר, איבדנו את האות ה', המזוהה עם השכינה. מכאן שכחטאנו, עווינו, פשענו, זה לא רק חוסר ציות לצו האלוהי, אלא גם התרחקות מאלוהינו.

"רבי נחמן מברסלב הולך צעד נוסף: לדידו, ראש השנה הוא 'יום השבת האבידות'. כל אחד מאיתנו איבד אבידות בשנה הזו, וכעת עליו להשיבן. השבת האבידה היא גם על אבידות רוחניות – החלטות, מחשבות, כוונות שבמהלך השנה אנחנו שוכחים, עוזבים או מוותרים על דברים שהיו לנו חשובים – ובראש השנה עלינו להחזירן".

החמצתם את הסרטונים הקודמים? כאן תמצאו את "בן אדם מה לך נרדם" וכאן את "אוחילה לאל" ו"אדון הסליחות"

על הפיוט:

מתוך אתר "הפיוט והתפילה": הפיוט "אתה נגלית" מהווה פתיחה לפסוקי שופרות בתפילת מוסף של ראש השנה. הוא מושר בחזרת הש"ץ בבית הכנסת ובסעודות ראש השנה.

את תפילת מוסף של ראש השנה מייחדות שלוש חטיבות של פסוקי מקרא סביב הנושאים מלכות, זיכרון ושופר. אלו הן "מלכויות, זכרונות ושופרות". חטיבות פסוקים אלו מופיעות לאחר תפילה פותחת, ומסתיימות בתפילה חותמת, בברכה אחריה ובתקיעת שופר.

הפיוט "אתה נגלית" משמש כתפילה הפותחת את פסוקי שופרות. לפי י' היינימן, מתוך סגנונו הנעלה וצחות העברית שלו, סביר שהתפילות המקדימות את חטיבות הפסוקים הללו נתחברו בארץ ישראל, וייתכן שאפילו בתקופת התנאים. פיוטים אלו מכונים תקיעתות. במקור נהגו מספר תקיעתות חלופיות, וכן מערכת עשרת הפסוקים ניתנה לשינוי ולבחירות שונות. הנוסח המופיע כאן הוא הנוסח שנתמסד בסופו של דבר. כנראה ניתן לראות בפיוטים שבידינו "תקיעתא דבי רב".

הרכב מוזיקלי:
שירה ועיבוד מוזיקלי: הרב אורי קרויזר
גיטרה ושירה: הרב שי זרחי

השארת תגובה