בס"ד, יום שלישי ט"ו סיון, תשע"ב
הדס יקרה וכל המשפחה,
היום איבדתם אבא יקר, ואנחנו חבריו במעגלים שמסביב- איבדנו אתכם אדם נדיר.
אבא, סבא יוסקה הוא עבורי דוגמה ומופת לצדיק אמתי, כאלה שעליהם עומד העולם.
אלה העושים דברם בשקט בצניעות ובלב רחב ואינם מצפים לתמורה, הכרה או פוזה כלשהי.
אנשי יושר, המהלכים בסנדלים אך נשמתם מנסה לתקן עולם מבלי לשכוח את החיים בו.
מבחינת איש המשפחה שביוסק'ה- לא יכולתי להתרגש יותר מהתמונה שהיה שולח כל שנה של אמכם החולה והוא לידה מציץ מאחורי ראשה איננו מסתיר מתחבא או מכסה- מישיר פניו ופניה אל המצלמה, בברכה חמה לראש השנה. תמונה זו ליוותה אותי משנה לשנה ראיתי בה אומץ ופיקחות, מסירות ואהבה שאינה תלויה בדבר, ואהבה סתם ויופי רב.
לא אוכל לשכוח את הטלפונים שלו השואל בשלומה של יפה- קולו הנשמע היטב במרחבי השקט של הספרייה איננו שוכח לרגע את הקרובים לו ואיננו נמשך אחרי שמועתו, או תלמודו שעל שולחנו, ואינו מפקיר בשל ענייניו החשובים העומדים ברומו של עולם- דבר מן העולם הזה.
לא אשכח גם את הלימוד שלו עם עידו- נכדו, לקראת בר המצווה- יוסקה יושב אתו בכורסאות ליד הספרייה והם משוחחים ולומדים יחדיו. העיניים הנוצצות של נכדו הקטן אינן חשובות ליוסקה פחות מהמחקרים עליהם שקד ומן הזמן הקצוב העומד לרשותו. זמן קצוב שהלך והתברר ליוסקה לא רק בימי חמישי בן הטרמפ שהביא אותו לטרמפ שהחזיר אותו, אלא משבוע לשבוע עת העמיקה המחלה ואיתה תודעתו על סופו המתקרב.
לא אשכח גם את הפירות שהיה מביא ישר מהעץ מהקיבוץ ומכבד אותנו- אלה שיושבים בסביבותיו. כתירוץ לתת לחייך ולהגיד מילה טובה. כל כך רצה לתת כל מה שברשותו.
את דאגתו לספרנית הצעירה ולכל אדם שהיה במחיצתו- יוסקה היה שואל האם אכל והאם הוא רוצה לבוא לאכול עמו. אף אנשי המנהלה, שאינם מן ה'חלונות הגבוהים', אנשי השם. האדם שבהם היה חשוב לו. כל אדם.
גם את הדיונים בענייני השעה וברוח היהדות שהיה מנהל עימנו, זכורה לי שיחתנו האחרונה עם דב אלבוים, על אמונות שהיו עבורו בלתי רציונאליות, נפשו סלדה מההשתלטות של מה שהוא ראה כאמונות טפלות שמעוותות את השכל הישר ואת המוסר הטבעי.
למרות הבדלי ההשקפה- ניכר היה שדעותיו הן ביטוי לאמת יסודית אליה הוא חותר, שאיננה קשורה לכיבודים לתארים או להכרה מאחרים. אלא לכבוד התורה, לשמה ועבורה כדרך חיים נכונה מוסרית וצודקת.
כך התנהלותו ביחס למחלה שפקדה אותו- הוא שיתף בצורה ישירה בכל שהוא עובר, יוסקה לא ניסה, כך לפחות היה נראה, להסתיר דבר, אך ניכר היה שיותר מלהיות עסוק במצבו הקשה, הוא בוחן את השומע ואת תגובותיו- ומהרהר כיצד לא להכביד עליו במצוקותיו האישיות. את הכאבים הקשים שברגלים עטף בשכבות, והרגיע את כל מי ששאל שזה לא נורא ויהיה בסדר. את המשפט הבא כבר דאג לסבב חזרה אל מי שניצב מולו.
מי ייתן שתצעדו אתם בגאווה על כי זכיתם לחיות במחיצת אדם נדיר זה במשך השנים, יהי רצון שתזכו להרבות מאורו על סביבותיכם.
יהי זכרו ברוך
הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ
המקום ינחם אתכם בין שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.
באהבה רבה לאביכם ולכם,
ביטי רואי
ירושלים
מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?
מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו