תנועת החסידות נולדה מצד אחד כמרד בממסד ההלכתי, ומאידך כתגובה להתחלנות הגוברת בקרב היהודים. פרופ' רון מרגולין מתחקה אחר תנועה שנולדה לפני 200 שנה, וחזקה מתמיד - אם גם שונה - עד היום

תקווה אינה צפייה פאסיבית למשהו שיתרחש, או דחיית הצער והכאב. היא פעילות אקטיבית של הפיכת היגון והצער לחמלה, הבנה וידידות, מתוך הפניית מבטו של האדם אל חייו, וסירובו להיות רק מה שהוא כבר

להיות ציוני היום משמעו להתקומם נגד המגמה הבאה לידי ביטוי במדינת ישראל - של חיזוק הזהות הדתית על חשבון הזהות הלאומית - ולהילחם על שימור הפלורליזם היהודי, שהוא גם התנאי למהשך הקשר עם התפוצות

לעומת הרצל, שהדגיש את הפתרון הפוליטי-מדיני לבעיית העם היהודי, בעיני אחד העם האתגר הגדול של העם היה קשור במודרניזציה ובשאלת הזהות היהודית. זה קשור למקומות שמהם הגיעו, וזה רלוונטי עד היום

תלמידיו של מר שושני ראו בו מורה גדול שדרך הוראתו קשה, אך פורשת עומק וחידוש. במחברותיו, הכתובות בקצרנות ובצפיפות עמוסת רמזים, הוא חושף משהו מגישתו כמורה, ומתפיסתו את הרב והתלמיד

מי שאיבד את יכולת המחשבה הביקורתית, מי שבבגרותו השיל מעליו את יכולתו של הילד להציג שאלות ולבקר, נידון להיות כלוא במלכודת שיצר לעצמו. הוא אינו מסוגל להשתנות ואינו חש בושה מפני האחרים. הדרך הפילוסופית אל סארטר, היידגר וקירקגור מתחילה בשתי אגדות של הנס כריסטיאן אנדרסן

ההסטוריה הוכיחה שבשם ערכים חשובים כמו שוויון, לאומיות, או מסורת - נעשו מלחמות שפגעו בצורה אנושה בחירויות. לכן החירות של היחיד היא הערך שצריך להגביל ולבקר את כל הערכים האחרים

הטרור מבקש לשבש את ערכי היסוד המוסריים והאזרחיים של המדינה. לכן, דווקא עכשיו יש להשמיע קול זעקה על רמיסתם: כי אם המלחמה תסתיים בפגיעה ממשית בזכויות אזרחיות – זה יהיה נצחון החמאס

ספרם החדש של פרופ' אבי שגיא ופרופ' דב שוורץ - "אימת הרוע" - בוחן את מקומו של הרוע בעולם ומביא את השואה כמקרה מבחן מאלף הן למגמות בציונות הדתית והן לחשיבה דתית על הרוע בכלל

"המלחמה הזו מוצדקת, ולכן היא מבוססת על המוסר, ואסור שתתנהל בניגוד לו," פרופ' אבי שגיא מסביר לאלכס צייטלין שהמדינה מייצגת את אזרחיה, ועליהם לתבוע ממנה נחרצות לדבוק בערכים אוניברסליים

המלחמה אכן כיסתה לרגע על מחלוקות ה-6.10, ורגעים של אחדות מופלאה הופיעו ומופיעים בה עדיין. אבל האמנם התחוללה מהפכה חברתית שאיחתה את השסע והפירוד שקדמו למלחמה?

אלכס צייטלין שוחח עם השייח אבו ראס ושאל גם שאלות קשות על טקסטים בקוראן. "בסופו של דבר הפרשנות נתונה לאחריות ולבחירה של האדם, ואני בוחר ב'שלום' שמוטמע בעצם השם 'איסלאם'"

אלכס צייטלין מארח בערוצו את פרופ' ישראל קנוהל, שממפה את הגישות השונות בתנ"ך לענישה קולקטיבית, ואומר: "גם בתנ"ך לא נמצא עצה ביחס לדילמה בין החובה למגר את חמאס והחובה להציל חטופים"

אלכס צייטלין מארח בערוצו את ד"ר לילך בן צבי, שמבקשת לאתגר את התפיסה שמלחמה היא תמיד קודם כל מעשה לא מוסרי. "לא יתכן שיפגעו בנו בלי שנקום להגן על עצמנו. ומרגע שאנו עושים זאת, זה מעשה מוסרי"

הרב ד"ר שרגא בר-און משוחח עם פרופ' אבי שגיא בערוץ "באים אל הפרופסורים" על הסוגיות האמוניות העולות בשעת מלחמה וכאשר מוכרחים להתמודד עם רוע

אלכס צייטלין מארח בערוץ "באים אל הפרופסורים" את פרופ' אבי שגיא ואת פרופ' ישי רוזן צבי על הדילמות הגדולות בשעת מלחמה, ושואל: מה צריך לעשות כאשר יש אזרחים שבויים בעזה?

מה היא "תשובה"? לאן שבים - לאלוהים, או לעצמנו? האם תיתכן מחיקת חטא מן העבר? ואם הזמן נע מהעבר אל ההווה - איך אפשר "לשוב" בו? פרופ' שגיא מול השאלות הפילוסופיות העולות ממושג התשובה

קיים מתח מובנה בין המסורות הליברליות לבין אלה הלא-ליברליות. איך חברה אזרחית מתמודדת עם זה? הרווח הגדול מאירועי החודשים האחרונים הוא שהם הצמיחו בישראל אזרחות טובה ועמוקה יותר

סדרת שיחות של פרופ' אבי שגיא בערוץ של אלכס צייטלין ובהן שגיא מנתח את השאלות היסודיות העולות אל מול שיטת המשטר בישראל