"אנחנו נמצאים בעידן פוסט ציוני – אבל לא במובן של שלילת הציונות. אלא במציאות שבה הציונות סיימה את תפקידה. היא התממשה. היה לה תכלית והיא השיגה אותה."
פרופ' אבי שגיא התארח בערוץ "באים אל הפרופסורים" של אלכס צייטלין, ששאל אותו – "מה בעצם משמעותה של הציונות עכשיו, לאחר שכבר קמה מדינת יהודים בארץ ישראל?
"עדיין, אני רואה לעצמי 'מצוות עשה' בלהיות ציוני. עלינו להמשיך להתמודד עם האתגר של הריבונות. עלינו להתנגד בפועל למגמה שנותנת בידי מדינת ישראל את הזכות להגדיר מי הוא יהודי. מפני שזה ייצר כאן עם יהודי חדש. כך יוצר שמדינת ישראל פועלת כנגד העם היהודי, בכך שהיא מדגישה את הזהות הדתית על חשבון הזהות הלאומית, ומנתקת את הקשר עם יהדות הגולה."
שגיא דן בהתפתחות הציונות, במטרותיה המקוריות ובאופן שבו הביאה הקמת מדינת ישראל לשינוי בזהות היהודית, כאשר העדיפה יותר ויותר את התפיסה הדתית של היהדות של על פני התפיסה הלאומית שלה.
את תפקידה של הציונות היום הגדיר שגיא דווקא לעומת היהדות המתקיימת מחוץ לגבולות המדינה: "המשמעות להיות ציוני היום – חוץ מזה שהיא עומדת כחיץ נגד מגמות ההתבוללות – היא גם לשמר את הפלורליזם היהודי, ולשמור על הזהות הלאומית במובן הרחב.
"להיות ציוני היום זה להתמודד כנגד ההשתלטות של מדינת ישראל על קביעת הזהות היהודית. זה להכיר ברב תרבותיות של היהדות. ולהכיר בכך שגורלי קשור בעם היהודי כולו, ושלא כוננתי כאן עם יהודי חדש.
"ולהיות ציוני היום זה להיאבק באותן מגמות בשלטון הפוליטי כאן שרוצות לנטרל את הזהות המגוונת של העם היהודי."
יחד עם זה, שגיא הדגיש שיש להיאבק גם ברצון למחוק את הרכיב היהודי מהמדינה היהודית, והתייחס בכך למגמות מסוימות בתנועה הליברלית שחותרת להפיכת מדינת ישראל למדינה נייטרלית, שאיננה מדינתו של העם היהודי.
"אבל להיות ציוני משמעו שזהותנו כבני אדם וכיהודים נמצאת בכל מקום, מחדר המיטות ועד לבית המחוקקים.
"לכן הציונות היא אתגר קיומי של אדם התוהה על השאלה: איך לממש את חייו כיהודי במדינת ישראל."
מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?
מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו
