אלכס צייטלין שוחח עם השייח אבו ראס ושאל גם שאלות קשות על טקסטים בקוראן. "בסופו של דבר הפרשנות נתונה לאחריות ולבחירה של האדם, ואני בוחר ב'שלום' שמוטמע בעצם השם 'איסלאם'"

מה אפשר ללמוד על הרוע מהנחש בגן עדן? מדוע הסית אלוהים את דוד לעשות טעות? ולמה הוא הקשיב לשטן בספר איוב? אלכס צייטלין משוחח עם פרופ' קנוהל בשאלה: מניין הגיע הרוע לעולמו של אלוהים?

אלוהים הוא לא "כספומט" ולא מבצע בהכרח את מה שמבקשים ממנו - ועדיין, יש מקום לשאול כיצד העם הנבחר הופקר להיטבח באכזריות שכזו. דב אלבוים והרב ד"ר דניאל הרטמן מחפשים תשובה

רֵעי איוב מייצגים את האדם המלומד, המבקש לתת פשר לאסון, לעיתים מתוך רצון לתקן. אך איוב מלמד שדרך זו עלולה להביא לעיוות מוסרי ואף לכשל תיאולוגי, בהיותה כופפת את אלוהים למחשבת בני האדם  

תאולוגיית הברית של הרב פרופ' דוד הרטמן מניחה שותפות ואחריות של בני-אדם בעולמו של אלוהים. סמלה המובהק הוא מעמד הר סיני, ולכן לא יתכן לתפוס אותו כאירוע שנועד להפריד בין עם ישראל ליתר העולם

נשיא מכון הרטמן, הרב ד"ר דניאל הרטמן, מדבר על האירועים המכוננים של חייו, על השקפת עולמו ועל האופן שבו הוא פועל לממש אותה באמצעות המכון. ראיון גלוי לב

מגפה מערערת את תחושת הביטחון והשייכות של האדם בעולם, כלפי אלוהים וכלפי אדם גם יחד. האם יוכל המאמין להתבונן בכנות אל המציאות, להעדיף את המבט אל הזולת על פני התמקדות באל, ולפתח מבט של חסד, סולידריות וחמלה?

ישעיהו ליבוביץ ודוד הרטמן העמידו תפיסות תיאולוגיות עוצמתיות שונות ואף מנוגדות זו לזו: הראשון הדגיש את המחויבות ואת הציות לאל, והשני את הקשר והשותפות בין האל לאדם. מתוך התיאולוגיות הללו צמחו גישות שונות לשאלות של דת ומוסר ולהבנת עולם התפילה

בתערוכה מקוונת מציגות אמניות בנות דתות מונותאיסטיות שונות את ביקורתן על השלטון והדכאנות הגברית המאפיינת את התרבויות שאליהן הן משתייכות. המשותף גדול בהרבה מן המפריד

השינוי הרצוי בחברה החרדית לא יתרחש בעקבות תמריצים כלכליים או לימודי ליבה, אלא דווקא כתוצאה מחשיפה לתכנים תורניים והיסטוריים המהווים אלטרנטיבה לתפיסות המקובלות במגזר. בצל משבר הקורונה, ד"ר אהרן איתן מציע תיאוריית שינוי חדשה שבמוקדה ההבחנה בין שני סוגים של חרדיוּת

ההיסטוריה של התודעה העצמית היא היסטוריה של מתח בין תודעה עצמית כוזבת לבין כנות, אבי שגיא על דת, מטאפיזיקה וכיצד ניתן לשכלל את חיינו ועולמנו.

השנה חל יום ירושלים למחרת "לילת אל קאדר", אחד הלילות האחרונים בחודש הרמדאן, בו מגיעים מאות אלפי מוסלמים להתפלל בהר הבית. מאיר קראוס סבור שזוהי הזדמנות לחשוב על ירושלים לא במונחים של בעלות וריבונות, אלא כמרכז רוחני המשותף לכל הדתות שבתוכו מתחולל דיאלוג בין דתי.

היהדות מתקיימת לה בין זיכרון ליום ראשון לבין חזון ליום אחרון, ואלה מעצבים את היהודי כאדם היסטורי. מאיר קראוס במאמר חדש המסביר לתפיסתו את תפקיד הגאולה ביהדות

בשנות השישים בברוקלין הצטרף יוסי קליין הלוי לשורותיו של הרב מאיר כהנא, אך מאוחר יותר התנער ממנו, כאשר הפך כהנא למנהיג הימין הקיצוני בישראל. הלוי סבור שנתניהו, השדכן שחיבר בין "עוצמה יהודית" לבין "הבית היהודי", חטא במקבילה החילונית לחילול השם: חילול שמה של ישראל. עדות אישית

פמיניזם דתי, ד"ר רונית עיר שי במאמר הפורס את משנתה כיצד פמיניזם ודתיות יכול לדור בכפיפה אחת ועל הדרך עונה גם לספקנים

בספרו החדש מבקש ישראל קנוהל לקרוא בתנ"ך לאור ביקורת המקרא העכשווית, ולמצוא גרעינים היסטוריים הטמונים בחלק מן המסורות המקראיות. זהו מסע לעבר ראשיתו של עם ישראל הקדום וכן ניסיון לרפא ולאחות עולם דתי שנשבר לרסיסים

ההלכה כאלגוריתם: תומר פרסיקו סוקר ובוחן את ספרו האחרון של דוד הרטמן- שונא שקרים ה'

השבת לא נולדה אשה. היא הפכה לאשה, מלכה וכלה בתהליך תרבותי מורכב ומופלא שנלוו גם מחירים. חנה פנחסי במסע פיוטי על שינוי תפיסת השבת עם היווספות כתיבה על השבת מנקודת מבט נשית.