הדמויות הנשיות בספר משלי

רֵעי איוב מייצגים את האדם המלומד, המבקש לתת פשר לאסון, לעיתים מתוך רצון לתקן. אך איוב מלמד שדרך זו עלולה להביא לעיוות מוסרי ואף לכשל תיאולוגי, בהיותה כופפת את אלוהים למחשבת בני האדם  

בספר משלי אלוהים נמצא בחוקיות של העולם, בקהלת הוא בכל מקום ואחראי לכל פסיק בעולם, ובספר איוב אלוהים כל-כך גדול, שהיומרה להבין אותו פשוט מתייתרת. דב אלבוים בשיחה עם ד"ר רחלי פריש

תפקידם של הרֵעים בספר איוב אינו רק לספק נחמה לאיוב או להטיח ביקורת כנגדו. הופעתם של הרעים מלמדת כי החברות והסולידריות הם עצמן כלי חיוני בהתמודדות עם הסבל האנושי ועם הרוע

אנחנו רגילים להתייחס לאלוהים כאל דמות שמתערבת בעולם לטובת בחיריה - קריעת ים סוף, הוצאת מים מהסלע או הפלת חומות יריחו הן רק דוגמאות. אבל איך נתייחס למקרה שאלוהים בוחר להרע

מצד אחד קהלת מעלה על נס את השמחה, ומצד שני טוען שהיא הבל. אחרי מחקר מעמיק שערך, ובאמצעות דיוק במילותיו במגילה, ניתן להבין מהי לדעתו השמחה שבאמת מועילה לאדם

בניגוד ל"ספרות החוכמה" הקלאסית, קהלת מציג תפיסת עולם כאוטית, שלפיה צדיקים מקבלים לעתים את גמולם של הרשעים – ולהפך. הימצאותו של טקסט מאתגר כל-כך בספר הספרים נושאת מסר חשוב לימינו

האם תיתכן מציאות שבה עם ישראל דבק בתורה אך לא עושה את רצון ה'? הנביא ירמיהו תבע לבחון אם הליכה אחרי המנהיגים והחכמים מובילה להתנהגות טובה ומוסרית יותר, או להפך