תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

חמישה פרקים חתרניים: איוב – האם אכן הכל לטובה?

אנחנו רגילים להתייחס לאלוהים כאל דמות שמתערבת בעולם לטובת בחיריה - קריעת ים סוף, הוצאת מים מהסלע או הפלת חומות יריחו הן רק דוגמאות. אבל איך נתייחס למקרה שאלוהים בוחר להרע
ד"ר רחלי פריש היא עמיתת מחקר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית, ומרכזת שותפה של סמינר מקרא במכון. בוגרת תכנית משכילות במרכז דוד הרטמן למצוינות אינטלקטואלית. רחלי משמשת כפוסט-דוקטורנטית בחוג למקרא באוניברסיטה העברית ומרצה במכללת דוד ילין ובמכון שכטר, ולצד לימודיה האקדמיים למדה ולימדה בבתי מדרש שונים תנ"ך, תלמוד והלכה. במחקריה היא עוסקת בשאלת התפתחותה של מסורת החכמה מן המקרא ועד לשלהי ימי הבית השני, ומתעניינת במיוחד בתפיסת מושג החכמה האלוהית וביחס בין חכמה

11

אז מהו אלוהים בשבילכם? דמות מיטיבה? משגיחה? האם יצא לכם לומר פעם "כל מה שה' עושה – לטובה"? תפיסה זו של אלוהים היא התפיסה השלטת בקרב מאמינים וכופרים כאחד. גם מי שאינו מאמין, מניח שהאל הוא דמות מיטיבה, המספקת למאמין בטחון. כך עולה גם מחלקים נרחבים במקרא.

לאורך המקרא כולו אלוהים מתערב בטבע ובהיסטוריה לטובת בחיריו: פוקד עקרות, רופא חולים, מכה באויבים, קורע את הים… המשורר בספר תהלים מביע בטחון בכך שה' יושיע אותו ויגאל אותו מיסוריו, וספרות החכמה רואה בייסורי הצדיק אקט חינוכי הנועד לטובתו של האדם.

ואולם, ספר איוב מעמיד סימן שאלה גדול על הנחות אלה. בעוד רעיו של איוב מציגים את התפיסה המקובלת של האל, איוב, במצוקתו, מערער על כמה מאמיתות היסוד של תפיסת האלוהים במקרא. איוב תוהה האם אלוהים פועל מתוך מוטיבציה חיובית, האם יש אלמנט מוסרי בפעולותיו, ומעלה את האפשרות שאלוהים פועל מתוך תאוות כוח ושליטה.

בשיעור זה נבחן את אחת הפסקאות הבולטות המערערות על התפיסה המיטיבה של אלוהים, נעמיק בטענותיו של איוב, ונשאל כיצד ייתכן שפסקאות חריגות אלו נכללו במקרא.

סרטון זה הוא חלק מהסדרה הראשונה של "חמש על חמש" – פרויקט שבו חמישה חוקרות וחוקרים ממכון הרטמן מתעמקים בנושא אחד. סדרה זו עוסקת בפרקים חתרניים במקרא. צפייה מעשירה ומהנה!

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics