הדמויות הנשיות בספר משלי

בשיחה נוספת על הדילמות הגדולות בשעת מלחמה, מארח אלכס צייטלין בערוצו "באים אל הפרופסורים" את הרב ד"ר דניאל הרטמן, שמדבר על היחס המורכב של הציונות לסיפורי המלחמות המקראיים

שני שמותיו של אבי האומה מעידים על הפיצול שבתוכו, המתבטא גם בנשותיו, האחיות המסוכסכות. כ"בני ישראל" ניתן ללמוד ממנו על הכלת ניגודים, ומנשותיו - על אחווה גם בתוך השבר

"שבירת שבר", "הכבדת הלב" ו"זרוע נטויה" הם שלושה ביטויים שתופסים מקום של כבוד בסיפור יציאת מצרים. ד"ר מולי ברוג מברר מה פשרם - וסבור שכמו בני ישראל, גם הם עלו ממצרים

למילה “שבר” או “משבר” פירושים שונים, לעתים מפתיעים, בשפה העברית. כמה מדרשי-משבר מעלים נתיבים שונים לתיקון וריפוי של השבר האנושי ומציעים משמעות ונחמה לעיתות משבר

לכאורה אין שני סיפורים רחוקים יותר ברוחם ממגילת רות וסיפור פילגש בגבעה. אולם קריאה מדוקדקת מגלה נקודות דימיון משמעותיות בין שתי העלילות, כשסיפורה של רות הוא החלופה הראויה למה שהתרחש בבנימין

דיון בהשתתפות ד"ר אורית אבנרי על ההדגשה שעם ישראל צריך לזכור את גרותו באופן מתמיד, ובשאלה מהי המשמעות של תודעת הגרות ומה ההבדלים בין הישראלי לגוי

כיצד מצטרפים לעם היהודי. דיון לאור מקרי הבוחן: עזרא ונחמיה והמצאת המושג "זרע הקודש" למול סיפור מגילת רות

דיון בהשתתפות ד"ר אורית מלכה על במעמדו של הגר מנקודת המבט של קיום המצוות במקרא: האם ההצטרפות לקהילה היא שעומדת ביסוד החיוב של הגר באותן מצוות? מה המאפיין של מצוות אלה? וכיצד פירשו חז"ל את המקורות המקראיים העוסקים בחיוב הגר במצוות?

גיור וזהות יהודית – הרהורים על שאלת היחס שבין מסורת לבין מציאות משתנה

אדם וחווה אכלו מהפרי האסור, אבל כתוצאה מכך דווקא התעלו - הכירו במיניותם ושיפרו את יכולת השיפוט המוסרית שלהם. מהו ההסבר לכך? וממה חשש אלוהים?

כששלמה המלך בנה את בית המקדש, הוא הכניס בו אלמנטים מתוך המרכבה, כפי שהיא מתוארת בנבואת יחזקאל. מדוע? ומה עומד מאחורי בחירתו של החכם באדם לעשות כן?

בימי המקרא לא היה פשוט להבדיל בין נביא אמת לנביא שקר, הרי ירמיהו לא הסתובב ברחובות עם השלט "אני ירמיהו שיש לו ספר בתנ"ך" - אז איך מזהים מי זה מי?

אנחנו רגילים להתייחס לאלוהים כאל דמות שמתערבת בעולם לטובת בחיריה - קריעת ים סוף, הוצאת מים מהסלע או הפלת חומות יריחו הן רק דוגמאות. אבל איך נתייחס למקרה שאלוהים בוחר להרע

אחרי שהיה שותף בעצמו למשימת הריגול הכושלת בארץ ישראל, יהושע מחליט לשלוח שני מרגלים לפני כיבוש יריחו. בהתחשב בהיסטוריה, ובכך שחומות העיר נפלו בדרך ניסית, זו נראית החלטה תמוהה למדי

ספר תהילים מלמד אותנו על מהותה של התפילה לפני שהפכה לטקסית ומחייבת. מתוך הבדידות ומועקת הקיום פונה האדם לא־לוהיו, ומבקש קרבה ואינטימיות

במזרח הקדום רווחה האמונה באלים ובאלות ששולטים בגורלם של בני האדם. התנ"ך בא ודחה את הרעיון הזה לחלוטין - ובכל זאת, רמזים לאמונות ההן נשארו כמוסים בתוכו. פרק שישי בפודקאסט שלנו