מולדת כיחידה מדינית מבטאת את עובדת הקיום היסודית שלנו כיצורי אנוש. מכיוון שהעם היהודי הוא עם, קיום יהודי ממשי אינו יכול לבוא לידי מיצוי שלא במסגרת מדינה יהודית, כפי שטועים לחשוב אלה המכנים את עצמם פוסט־ציונים

פרשת ואתחנן דורשת מאיתנו דרישה שמנוסחת בפשטות: "ועשית הישר והטוב". כשאיומים מבחוץ תופסים את מרב תשומת הלב, יתכן שהתעלמות מהמצווה הפשוטה הזו מסוכנת לנו אפילו יותר

בימי הגלות ידעה המסורת היהודית לטעת חלום רחוק ולא בר השגה, ששימר את הכמיהה לשוב את משפחת העמים בארץ ישראל. היום עלינו לטעת תקווה לחלום אחר, אף הוא רחוק ולא בר השגה - הלוא הוא השלום

השוואה בין שתי תנועות ישראליות במאה האחרונה

אנחנו רגילים להתייחס לאלוהים כאל דמות שמתערבת בעולם לטובת בחיריה - קריעת ים סוף, הוצאת מים מהסלע או הפלת חומות יריחו הן רק דוגמאות. אבל איך נתייחס למקרה שאלוהים בוחר להרע

אחרי שהיה שותף בעצמו למשימת הריגול הכושלת בארץ ישראל, יהושע מחליט לשלוח שני מרגלים לפני כיבוש יריחו. בהתחשב בהיסטוריה, ובכך שחומות העיר נפלו בדרך ניסית, זו נראית החלטה תמוהה למדי

ד"ר אביטל הוכשטיין עם מחשבות במוצאי יום העצמאות

בדרך ליישוב הארץ, אלוהים מגביל את עם ישראל ודורש ממנו לוותר על שטחים מסוימים, אך מצד שני להיות נחוש בצדקת הדרך ובהפעלת הכוח הנדרשת כדי לתפוס שטחים אחרים. מצב מורכב? בהחלט