מה מסתתר מאחורי הצעת החוק להפיכת מועצות מקומיות לעיריות, שהועלתה על ידי שר הפנים משה ארבל? מדוע כל כך דחוף להעלותה דווקא עכשיו? רמז: הבחירות לרבנות הראשית הולכות ומתקרבות

הרעיון שהתורה מגינה עלינו הולך ורווח בשיח בעכשווי. נכון, בתלמוד כתוב "תורה מגנא ומצלא" - אבל גם בלי להיכנס לעומק הסוגיה אפשר להבין שההצלה המדוברת אינה גשמית, אלא ערכית ורוחנית

בערב מיוחד שביקש להציג מבט ציוני-דתי על סוגיית החטופים, השתתפו גניה ושי צוהר - דודיו של חייל חטוף, הרב בני לאו, ד"ר שרה עברון, הרב אהרון ליבוביץ' והרבנית כרמית פיינטוך

עו"ד בתיה כהנא דרור מסבירה מה בדיוק שיגע אותה כשראתה את השר גולדקנופף מרים את ידו בעד הארכת שירות המילואים

הח"כ אריה דרעי הכריז לא מכבר כי זו לא העת לחוקק חוקים שנויים במחלוקת, והנה מחזירה השבוע הקואליציה את החוק שנועד להחליש את הרשויות המקומיות בבחירת רבנים. תני פרנק תוהה על העיתוי

רונית הד דיברה בתוכנית "העולם היום" על השיוויון בנטל, ואמרה: "זו לא רק שאלה צבאית, אלא גם חברתית: היוצאים להילחם ומסכנים את היקר להם מכל, חייבים לדעת שהם עושים זאת למען מדינה שהם מאמינים בה"

עו"ד בתיה כהנא דרור התארחה בכאן 11 והתייחסה לגיוס חרדים: "מהלך גיוס החרדים עשוי להצליח כאשר הוא יופנה דווקא לאליטה ולא למי ש'ממילא לא לומד' ונפלט מהישיבות"

סגנית נשיא מכון הרטמן, רונית הד, התארחה באולפן כאן 11 והדגישה את החשיבות של האופן שבו נספר את סיפור מלחמת חרבות ברזל. בעיניה, אין להתמקד בקורבנות, אלא בלקיחת האחריות ובסולידריות

סגנית נשיא מכון הרטמן, רונית הד, דיברה באולפן כאן 11 על חדירת המושג "עמלק" לשיח הישראלי מאז 7.10: "מול רוע מוחלט קשה להחזיק מורכבות, אבל אפשר לזכור: במסורת היהודית, ההומניות גוברת על האכזריות"

הד דיברה על החוסן המוסרי שהמלחמה גילתה בחברה הישראלית ואמרה: "כדי להמשיך לחיות טוב עם עצמנו, נהיה חייבים להחזיק במורכבות שבין החובה להגן על עצמנו, לבין המחיר המוסרי שגובה המלחמה"

גלית דקל מארחת את ד"ר חנה פנחסי בהסכת "הילד בן 30" ויחד הן משוחחות על ההתמודדות של הורה דתי לבן שכבר לא דתי: מה בוער כל כך בתחושה שמסורת שעברה מדורי דורות נעצרה דווקא אצלי?

נשיא מכון הרטמן ד"ר יהודה קרצר דיבר בתכנית "העולם היום" ואמר: "בניגוד לאנטישמיות במקומות אחרים, בארה"ב הבית הלבן משוכנע שזו לא רק בעיה של יהודים, אלא בעיה אמריקאית"

"העולם כבר לא מחובר לזוועות שחווינו ב-7.10. העולם רואה היום את מה שקורה בעזה. חובתנו להסתכל על הסבל של האזרחים שם - גם מסיבות תועלתניות"

"העולם כבר לא מחובר לזוועות שחווינו ב-7.10. העולם רואה היום את מה שקורה בעזה. חובתנו להסתכל על הסבל של האזרחים שם - גם מסיבות תועלתניות"

"כדי להיות ראויים למחיר השכול הנורא יש לצאת מ'תודעת אושוויץ' הממוקדת בהישרדות, ל'תודעת סיני' של חברת מופת שעניינה כבוד האדם וקדושת החיים: לכן השבת החטופים היא ערך עליון"

חשוב להחזיק חזון אוטופי, אבל היום עלינו לשקם את המתח בין תקוות הגאולה לבין ראייה מציאותית. צריך להיזהר מ"לנצח יותר מדי" - מפני שניצחון כזה יוביל לתגובת נגד חריפה אף יותר

אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו מדינה או אוסף של חמולות: אם נוותר על החוק ועל ההגיון, נפעל רק על פי הרגש וניתן לעצמנו להתבהם, לא רק שנתרסק מוסרית, אלא שגם חיינו יהיו הפקר

במקום להישבר, אחרי ה-7.10 החברה האזרחית כוננה שוב את המיתוסים הישראליים. האתגר יהיה לא לאבד את הסולידריות שנוצרה כאן, גם כאשר הממשלה לוקחת על עצמה בהדרגה את ניהול הדברים

לצד הלחימה, ההתנדבות האזרחית, והפקת הלקחים - יהיה עלינו גם להתאבל יחד כחברה: אליסף תל אור חיפש בספרי הקינות מילים לפלצות שאחזה בו, וניגש בדיחלו ורחימו לכתוב קינה שתבכה את אשר ארע לנו