"לצבא יש היום את ההבנה לצרכים ולתרבות של החרדים, התנאים והיכולת לקלוט אותם לשורותיו," כך טענה עו"ד בתיה כהנא דרור, חוקרת במרכז קוגוד של מכון הרטמן, בפאנל בכאן 11.

"בוודאי שרבים בציבור החרדי מעוניינים להתגייס, ולהשתלב, הבעיה היא חברתית, פוליטית וההנהגה שלהם," אמרה. "צריך להגיע למצב שלומדי התורה כפרטים חשים באחריות אישית על שאלת גיוסם, ולכן במקום להתעסק ב'מכסות גיוס' ולהתייחס לחרדים כמקשה אחת, יש להחיל חוק גיוס שווה לכולם – וכל בת או בן 18 יעשה את השיקול האישי. זאת, לצד מניעת זכויות ופריווילגיות למי שנמנע ממילוי חובותיו האזרחית, ותגמולים למשרתים".

ביחס להצעה ש"מי שממילא לא לומד תורה – שיתגייס", אמרה כהנא דרור כי מהלך גיוס החרדים עשוי להצליח כאשר הוא יופנה לאליטה החרדית, ולא למי ש"ממילא לא לומד" ונפלט מהישיבות.

"כמי שבאה מהציונות הדתית, אני יכולה להגיד שאפשר ללמוד מהשתלבות הבנות הדתיות בצה"ל," אמרה. "לא רק במובן הזה שהיא מדגימה את היכולת לשמש בתפקידים צבאיים ולתרום למדינת ישראל תוך שמירה על עקרונות הדת –  אלא גם מהדרך שבה זה קרה. זה התחיל מהבנות הדתיות החזקות שראו בגיוס לצה"ל זכות, ורצו להשתלב, ובעקבותיהן זה הפך כמעט לנורמה בציונות הדתית , ומבלי לשאול את דעת הרבנים".