אחרי שהביע רצון להרוג יהודים, הראפר קניה ווסט הוזמן לביקור אצל טראמפ - וזו רק דוגמה להקצנת הימין האנטישמי. בארץ יש מי שמתעלם ממגמה זו, כדי למצוא אצל גדולי שונאינו הצדקה לתפיסות לאומניות

הדרת דוברים ציונים היא אנטישמיות, אך תגובת הקהילה היהודית לכך איננה נכונה או אפקטיבית

מאבק בין טראמפ לסנדרס יהיה סיוט פוליטי מבחינת יהדות ארצות הברית. הוא יערער את מעט הקונצנזוס שעוד מחבר יחדיו את הקהילה היהודית שם, ובסביבה רעילה כזו - תומכי שני הצדדים יאשימו אלה את אלה בבגידה בערכי היהדות

לנוכח פזורה מצטמקת, דת מתפצלת ואנטישמיות מתחדשת, יכולה כעת הציונות הרוחנית – החלופה שהובסה בשעתה על ידי הציונות המדינית – לספק את הדבק החדש לו משווע העם היהודי. "היהודים לאן": מאמר חמישי ואחרון בסדרה

המדינה היהודית, שהקמתה היתה אמורה למגר את האנטישמיות, הפכה לאובססיה של האנטישמיות החדשה. "היהודים לאן": מאמר רביעי בסדרה

האפליה הפוליטית שליוותה את העם היהודי כ-1900 שנים הגיעה לקיצה עם קץ המלחמה הקרה ובתוך כך החלה להישחק הערבות ההדדית בה השתבח העם היהודי מאז ימי המשנה. את המחיר הזה של הצלחת הציונות איש לא צפה, ועל כולנו לסרב לשלם. "היהודים לאן": מאמר שני בסדרה

אנטישמיות, שבטיות יהודית אל מול אוניברסליות וכמובן על הביקורת שיש לו כפלי ממשלת ישראל, יאיר אטינגר נפגש עם נשיא הקרן החדשה לישראל לשיחה פתוחה וכנה

שבעים שנה לאחר השואה, אנו מוצאים את עצמינו: היהודים-הישראלים, שהעמידו את ההמשכיות היהודית על קיומה של מדינת לאום יהודית חזקה, אל מול היהודים התפוצתיים שהעמידו את ההמשכיות היהודית על ביצור זכויות האדם האוניברסאליות, תהלה פרידמן בניסוח מדויק של האנטישמיות החדשה והישנה וכיצד היא חודרת אלינו הביתה לתוך המשפחה

התערוכה "אושוויץ. לא מזמן. לא רחוק" מציגה לפרטי פרטים את השואה, ועושה זאת לא רק דרך חפצים, קיטש, עדויות וחומרי ארכיון, אלא גם באמצעות שחזורים פחות "מרגשים" לכאורה. למרות שהתערוכה לא נושאת "מסר לימינו" באופן מכוון, היא בכל זאת מעוררת מחשבה, דוד שפרבר חזר מביקור מעורר מחשבה

הקמת מדינת ישראל כהמשך ישיר למעמד הר סיני: לא רק שהציונות שחררה את רצונה של האומה להפוך אחראית מבחינה פוליטית, היא הפכה את עם ישראל מעם סביל המקבל את תורתו וממתין לגאולה, לאומה בעלת ברית שווה עם האלוהים.