בעצרת שהתקיימה בשבוע שעבר, (26.10.23) בפארק וושינגטון סקוור בגריניץ' וילאג' בניו יורק, נשאה ד"ר מיכל ביטון, בוגרת אוניברסיטת ניו יורק (NYU), וחוקרת עמיתה במכון הרטמן בצפון אמריקה, דברים נוקבים ונסערים:

"אני עומדת בפניכם היום כאן, כמהגרת מאמריקה הלטינית שגדלה בקהילה יהודית, אשר חבריה חששו לחבוש כיפה בפרהסיה.

לי תמיד אמרו שכאן זה לא יקרה.

אני עומדת בפניכם כעדה למתקפת טרור מזוויעה שהתרחשה בארגנטינה בחסות איראן שבה נרצחו 85 יהודים. חברתי הטובה ביותר איבדה שם את אביה – איזאק חולי.

ולי תמיד אמרו שאמריקה לא תאפשר מעשי טרור ברחובותיה.

אני עומדת כאן ככלתם של פליטים יהודים ממצריים שנאלצו לברוח ממצרים והאמינו שכאן לא תהיה אנטישמיות. אני עומדת כאן כבוגרת NYU, כחוקרת אורחת באוניברסיטת ואגנר, כמנהיגה דתית, כאמא, כבת המזרח התיכון, כיהודיה ספרדייה, כאישה לא-לבנה, כניו יורקית גאה, כאמריקאית גאה.

ואני עומדת כאן בזעקה, בזעם: "מה זה?! מה זה?!"

איך מעזים תומכי טרור, תומכי חמאס, להגיע לעיר ניו יורק? איך מעזים סטודנטים ברחבי הקמפוסים השונים להלך אימים על סטודנטים יהודיים? איך מעזה ה"אקדמיה" – מבצרם של כל הערכים הנאורים, "מגדל השן" – לדקלם תיאוריות על קולוניאליזם, לנצל את המחלקות ל"לימודים אתניים" ככר להצדקת מעשי טרור, רצח וחטיפת יהודים?

איך הם מעזים? איך הם מעזים?

בושה! לכל אותם אנשים שמדברים בשם ערכי זכויות אדם – לכאורה –  שקוראים להפסקת אש, אבל אין להם מילה אחת להגיד למען החטופים הישראלים ובעד זכויות האדם של אזרחים ישראלים.

בושה! לכל אותם אנשים שדורשים שנאמין לכל אישה שאומרת "נאנסתי", אבל הפמיניזם שלהם נעצר כשקורבנות האונס הן יהודיות ישראליות.

בושה! לכל אותם אנשים שמכנים את ישראל מדינה של קולוניאליסטים לבנים, של כובשים.

בני עמי הם ילידי המזרח התיכון.

בושה לאנשים שמעזים להשמיץ את המדינה היהודית היחידה בעולם ומוכיחים לעולם כולו רק את שנאתם המכוערת ליהודים.

בושה לכל מי שלא מצליח לבטא את המילה "אנטישמיות", שלא מסוגל להודות שיהודים הם קרבנות, למי שאומר: "חייהם של כולם ראויים להגנה" ומוכנים לסכן לשם כך אך ורק את החיים שלנו!

בושה! לכל האנשים שמעזים לקרוע כרזות עם תמונות של אמהות, של סבתות, של תינוקות. אין להם בושה?

בושה! לכל אדם שחושב שמותר לו לציין "הקשר" לטבח נגד יהודים, לטרור. אין "הקשר" בעולם כולו שמותר להעלות על דל שפתיים כאשר מדובר במעשי טרור."

לא יוכלו להשתיק אותנו

ד"ר ביטון המשיכה וסקרה את ההיסטוריה היהודית כתולדותיהם גיבורים אמיצים שנלחמו מלחמה עיקשת בעד ערכים הומניסטיים:

"הם חושבים שיוכלו להשתיק אותנו? אולי הם לא יודעים מי אנחנו?

אנחנו הבנים והבנות של אברהם ושרה, שהתייצבו לבדם נגד עולם פגאני שלם. אנחנו הבנים והבנות של משה רבנו, שהתייצב נגד פרעה ולימד את העולם את משמעותה של החירות. אנחנו הבנים והבנות של המלך דוד – המצביא הדגול שתפילותיו פילחו את השמיים.

אנחנו הבנים והבנות של אסתר המלכה, שעמדה לבדה בארמון המלך והביסה את המן באומץ לב.

אנחנו הבנים והבנות של המכבים, שהתמודדו בלי פחד, מעטים מול רבים, נגד האימפריה היוונית.

אנחנו הבנים והבנות של ההיסטוריה היהודית, שכבר יודעים, שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו. ואנחנו בנים ובנות של עידן אחר בהיסטוריה היהודית: אנחנו בנים ובנות של אבות ואמהות הציונות, אשר ייסדו מדינה יהודית שתבטיח מקום בטוח לכל יהודי בעולם.

אנחנו בנים ובנות של מנהיגים יהודיים אמריקניים שלחמו כדי להפוך את החלום האמריקאי למציאות של כל אמריקאי.

לא נשתוק. לא נפחד. לא נעמוד מנגד. לא ננטוש את ישראל בשעת צרה. קול דמי אחינו – 1,400 אחים ואחיות שלנו שנרצחו באכזריות – צועקים אלינו מהאדמה ואנחנו לא נשתוק בזמן שיותר מ-200 חטופים שבויים בידי חמאס, לא נתכופף בזמן שעל עירנו האהובה ניו יורק ועל האוניברסיטה שלנו, משתלטים סטודנטים שמטיפים לטרור ומצדיקים טרור."

העיר ניו יורק לא תסבול את זה

"ויש לציין עוד דבר," אמרה ביטון. "אנחנו יודעים שאנחנו לא לבד. העיר ניו יורק לא תסבול את זה. אמריקה לא תסבול את זה. בני אדם מצפוניים ברחבי העולם לא יסבלו את זה.

כי כל אדם בעל מצפן מוסרי כלשהו יודע שמלחמתם של הטרוריסטים של חמאס ותומכיהם בכל העולם איננה רק נגד ישראל, או רק נגד העם היהודי. הם נלחמים נגד הערכים האמריקניים של חירות, והגינות בסיסית. הם נלחמים נגד כל מי שחפץ חיים אוהב אדם.

נשמות הדור שלנו מצורפות היום בכבשן האש, ואנחנו נעמוד זקוף, נשמיע קול, נעמוד איתן, גאים, אמיצים מוכנים להתמודדות הזאת.

אנחנו נתגבר. עם ישראל חי."