ח"כים של 'הציונות הדתית' עונדים את הלולאה הצהובה, יוזמים תפילות ומתאמצים לקרוע שערי שמים. אבל הציונות, וגם הציונות הדתית מחויבת משחר ימיה גם למעשה - וכרגע נחוצה הכרעה ערכית: להחליט ולפעול

הרעיון שהתורה מגינה עלינו הולך ורווח בשיח בעכשווי. נכון, בתלמוד כתוב "תורה מגנא ומצלא" - אבל גם בלי להיכנס לעומק הסוגיה אפשר להבין שההצלה המדוברת אינה גשמית, אלא ערכית ורוחנית

הגיע הזמן שהחרדים יהיו אזרחים וישראלים: בלב רעיון האזרחות עומדת הדרישה לא רק להגנה על זכויות, אלא גם לשותפות ונטילת חלק בביסוסה של העצמאות והקוממות של עם האוחז בגורלו במו ידיו

אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיהם טילטלו את החברה הישראלית, שצריכה ללמוד איך חיים בעולם שבור, מאתגר וגם מפחיד, שבו העתיד אינו ברור. דב אלבוים ודניאל הרטמן בודקים מה יכול לסייע במסע הזה

בערב מיוחד שביקש להציג מבט ציוני-דתי על סוגיית החטופים, השתתפו גניה ושי צוהר - דודיו של חייל חטוף, הרב בני לאו, ד"ר שרה עברון, הרב אהרון ליבוביץ' והרבנית כרמית פיינטוך

עו"ד בתיה כהנא דרור מסבירה מה בדיוק שיגע אותה כשראתה את השר גולדקנופף מרים את ידו בעד הארכת שירות המילואים

חג הקורבן, עיד אל אדחא, מציין את הסיפור המקראי שבו אברהם הסכים להקריב את בנו למען אלוהים. המיתוס הזה מלווה הן את היהודים והן את המוסלמים - אבל הוא לא חייב להוביל להתנגשות בין העמים

רונית הד דיברה בתוכנית "העולם היום" על השיוויון בנטל, ואמרה: "זו לא רק שאלה צבאית, אלא גם חברתית: היוצאים להילחם ומסכנים את היקר להם מכל, חייבים לדעת שהם עושים זאת למען מדינה שהם מאמינים בה"

תקווה אינה צפייה פאסיבית למשהו שיתרחש, או דחיית הצער והכאב. היא פעילות אקטיבית של הפיכת היגון והצער לחמלה, הבנה וידידות, מתוך הפניית מבטו של האדם אל חייו, וסירובו להיות רק מה שהוא כבר

שבועות הוא חג שבו התורה לא נשארת סגורה בקופסה, אנחנו לומדים אותה, מפרשים אותה, לוקחים ממנה - ולפעמים אפילו דוחים מתוכה. דב אלבוים והרב ד"ר דניאל הרטמן על חשיבותן של התורה ושל הרוח

כמעט בכל מקום תמצאו נשים מלמדות תורה ומנהיגות של קהילות, וכבר במאה הקודמת היו תלמידות חכמים כמו פרחה ששון וז'קלין כהנוב. למה בעצם אוסרת הרבנות הראשית על נשים לשמש בתפקידי רבנות?

124 חטופים, מעל 240 ימים למלחמה, יותר מ-1,550 הרוגים. ספר במדבר מכונה גם "ספר פקודים" - על שם הספירה שסופרים בו את העם. מה אנחנו סופרים? ומה זה אומר עלינו?

מה החזון שלנו לגבי העתיד עם הפלסטינים? מה החזון שלנו בענייני יהדות ומדינה? ומה לגבי גיוס חרדים? דב אלבוים והרב ד"ר דניאל הרטמן סבורים שהבעיה כיום היא שנדמה שהפסקנו לחשוב ולדמיין את העתיד

להיות ציוני היום משמעו להתקומם נגד המגמה הבאה לידי ביטוי במדינת ישראל - של חיזוק הזהות הדתית על חשבון הזהות הלאומית - ולהילחם על שימור הפלורליזם היהודי, שהוא גם התנאי למהשך הקשר עם התפוצות

בסדרת סרטונים לקראת חג מתן תורה, עמיתים ועמיתות בבית המדרש לרבנות ישראלית מספרים: איזה תיקון הם היו מציעים לחברה שלנו?

עו"ד בתיה כהנא דרור התארחה בכאן 11 והתייחסה לגיוס חרדים: "מהלך גיוס החרדים עשוי להצליח כאשר הוא יופנה דווקא לאליטה ולא למי ש'ממילא לא לומד' ונפלט מהישיבות"

פוליטיקה של ייאוש מתחזקת תחושת איום זהותי, ואילו פוליטיקה של תקווה מתחזקת את החלום שמעבר לאיומים: "היום שאחרי" יגיע כשניזכר שאת הישגי העם היהודי ב-150 השנים האחרונות הוליכה התקווה

עם תחושת ההתעלות מכיבוש הר הבית, היתה הכרה שאין היתר הלכתי לעלות לשם. מאז, דברים השתנו. דב אלבוים מארח את מאיר קראוס שטוען שהקמת בית המקדש תהיה סוף היהדות שאנחנו מכירים

פרשת השבוע מצווה אותנו שלא לקבל מצב של עבדות. בעיני אילה דקל כיכר החטופים הוא המקום של התקווה, הערבות והמאמץ להביא לכך שיתקיים בנו הפסוק: "וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב"

כמו ערב תוכנית החלוקה - אז, לצורך הקמת המדינה והיום לצורך קיומה כיהודית, דמוקרטית מוסרית ובטוחה - נחוץ להכריע: לקבל חלק מהארץ, או לסרב לחלקה בשם תפיסות גדולות של גאולה או תפיסות צרות של ביטחון