ספר הזוהר, שנחשב ליצירת המופת של ספרות המיסטיקה היהודית, נשאר בלתי נגיש לרוב הקוראים. ביום רביעי, כט אדר, 22.3,ייערך במכון הרטמן ערב השקה לספר מבוא, המנסה לפלס את הדרך למי שחפץ בכך

בניגוד לסברה הרווחת, תורת הסוד היהודית נטועה עמוק בריטואלים והמצוות. בפרק של "באים אל הפרופסורים" ד"ר ביטי רואי מספרת שספר הזוהר בעצם נולד כניסיון לתת להלכה טעמים

"צומת גורלי הוא זה שאליו מתנקזות כל הטעויות" - מה תפקידה של הנהגה רוחנית מול השסע הימני-שמאלי, דתי-חילוני, ערבי-יהודי, מזרחי-אשכנזי - שהגיעו לשיאם והפכו לשבר בלב ההוויה הישראלית?

לפי העמדה המסורתית, ספר הזוהר נכתב על ידי רשב"י לפני כאלפיים שנים, ויעידו על כך רבבות האנשים העולים מדי שנה לקברו של מי ש"הזוהר הקדוש" מיוחס אליו. אבל האמנם הוא מחברו? ואם לא הוא - אז מי?

על צער השכינה ואפשרות הריפוי

לפי קבלת האר"י, ימי ספירת העומר הם ימים של גדילה, ששיאם בתיקון ליל שבועות. ואנחנו לא לבד בתהליך הזה - אלוהים עובר אותו במקביל

במשנה ובתלמוד מופיעה השכינה כשם נרדף לנוכחות אלוהית, אבל בקבלה היא הופכת לדמות נשית, מעין אלוהימה, יישות נפרדת ולא פחות חשובה מהדמות הזכרית

על פי הזוהר, האל הוא חיבור של המון אלמנטים לכדי דבר אחד דינאמי, כשבכל פעם פן מסוים שלו דומיננטי יותר - כולל הצדדים הזכריים והנקביים שלו

חכמי הקבלה הביאו לתוך העולם הדתי רעיונות מהפכניים: לא רק שהאדם מסוגל להתחבר עם האלוהות, אלא גם מצליח להשפיע עליה. זה מסוכן, אבל גם יכול להוביל למקומות ייחודיים

לרגל חודש הספר העברי, חוקרים וחוקרות ממכון הרטמן מפנים זרקור לסיפור מיוחד ומעניין מתוך הספרים שכתבו. ד"ר רות קרא איוונוב קניאל מציגה תפיסת מין ומגדר נועזת מתוך חוכמת הקבלה

לקראת ל"ג בעומר, תאריך ההילולה של רשב"י וחג המיסטיקה היהודית, עמרי שאשא שוחח עם ד"ר מלילה הלנר-אשד על המעגלים השונים בתוכם עשויה הקבלה להוות השראה עבור ישראלים מודרנים

ההגות הפילוסופית רואה את המציאות כמצייתת לחוק ולסדר קבועים, אבל הזוהר סבור שהעולם מורכב גם מכוחות כיאוטיים ובלתי צפויים. מאמר לקראת ל"ג בעומר, יום ההילולה של רשב"י

במסווה של סמכות, הגנה וקדושה השלובות בשיח על תיקון האומה והקוסמוס, מתחוללים מקרי ניצול בחסות הקבלה. האחריות על כך מוטלת על החברה כולה

בפיוט "אתה נגלית" מסופר על אלוהים שמופיע אל מול העם במעמד הר סיני. תורת הקבלה רואה בתהליך התשובה את החזרה של האדם אל קרבת האלוהים, ורבי נחמן מברסלב לוקח את זה צעד נוסף קדימה

בליל שבועות, כך מספר הזוהר, כולנו מתכנסים ללילה נטול שינה כדי להכין את השכינה לליל כלולותיה עם הקב"ה.

גרשם שלום גרס כל חייו כי התנועה הציונית חפה מכל אלמנט משיחי. פרופ' משה אידל במאמר מיוחד ליום פטירתו מסביר מדוע עמדה זו מתעלמת מההיבטים המשיחיים המובהקים הקיימים בתנועה הציונית, קשורה לאופן הדוגמטי בו הבין שלום את המשיחיות במחקריו האקדמיים. כך מתברר כי דעותיו של שלום כחוקר ועמדותיו בספירה הציבורית עומדות בקשרי גומלין של השפעה הדדית. לכבוד יום פטירתו של גרשם שלום.