יאיר שלג מפתיע בספרו החדש על הציונות הדתית: במקום לדבוק בסיסמתה הידועה "העם, התורה והארץ", הוא לוקח אותנו למסע משולש אחר - בין הדת, הלאום והליברליזם

ח"כים של 'הציונות הדתית' עונדים את הלולאה הצהובה, יוזמים תפילות ומתאמצים לקרוע שערי שמים. אבל הציונות, וגם הציונות הדתית מחויבת משחר ימיה גם למעשה - וכרגע נחוצה הכרעה ערכית: להחליט ולפעול

הגיע הזמן שהחרדים יהיו אזרחים וישראלים: בלב רעיון האזרחות עומדת הדרישה לא רק להגנה על זכויות, אלא גם לשותפות ונטילת חלק בביסוסה של העצמאות והקוממות של עם האוחז בגורלו במו ידיו

אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיהם טילטלו את החברה הישראלית, שצריכה ללמוד איך חיים בעולם שבור, מאתגר וגם מפחיד, שבו העתיד אינו ברור. דב אלבוים ודניאל הרטמן בודקים מה יכול לסייע במסע הזה

חג הקורבן, עיד אל אדחא, מציין את הסיפור המקראי שבו אברהם הסכים להקריב את בנו למען אלוהים. המיתוס הזה מלווה הן את היהודים והן את המוסלמים - אבל הוא לא חייב להוביל להתנגשות בין העמים

שבועות הוא חג שבו התורה לא נשארת סגורה בקופסה, אנחנו לומדים אותה, מפרשים אותה, לוקחים ממנה - ולפעמים אפילו דוחים מתוכה. דב אלבוים והרב ד"ר דניאל הרטמן על חשיבותן של התורה ושל הרוח

בספרו, סוקר יאיר שלג את תולדות הציונות הדתית החל מהפועל מזרחי, דרך התמורות סביב מלחמת ששת הימים ויום כיפור, מהפך 1977, אוסלו, פינוי גוש קטיף ועד היום בדרך הוא מקדיש פרק שלם לצמיחת החרד"ל

מה החזון שלנו לגבי העתיד עם הפלסטינים? מה החזון שלנו בענייני יהדות ומדינה? ומה לגבי גיוס חרדים? דב אלבוים והרב ד"ר דניאל הרטמן סבורים שהבעיה כיום היא שנדמה שהפסקנו לחשוב ולדמיין את העתיד

עם תחושת ההתעלות מכיבוש הר הבית, היתה הכרה שאין היתר הלכתי לעלות לשם. מאז, דברים השתנו. דב אלבוים מארח את מאיר קראוס שטוען שהקמת בית המקדש תהיה סוף היהדות שאנחנו מכירים

השבוע ניגשים הרב ד"ר דניאל הרטמן ודב אלבוים - בזהירות רבה - לעסוק בשאלה קשה, מורכבת ומאתגרת כמעט מכל בחינה

7.10 חידד בציונות הדתית, כמו בכלל החברה הישראלית, את תודעת הברית המשותפת. רק שבניגוד לפרשנות החילונית לברית הזו, בציונות הדתית היא קיבלה משמעות דתית, ותפסה מקום מחודש באידיאולוגיה

ספרם החדש של פרופ' אבי שגיא ופרופ' דב שוורץ - "אימת הרוע" - בוחן את מקומו של הרוע בעולם ומביא את השואה כמקרה מבחן מאלף הן למגמות בציונות הדתית והן לחשיבה דתית על הרוע בכלל

בספרו, "לבוא אל הקודש: יהדות או מקדש", פונה מאיר קראוס דווקא לרבנים המודעים לפער בין המצב המודרני לחזון המקדש, ומבקש לשכנע אותם שצריך להשיב את הפצצה הזו למקומה כסמל ולא כממשות

לציונות הדתית יכולת למלא תפקיד קריטי בקרב על דמות החברה הישראלית, אבל כדי לממשו, עליה לוותר על הפירוש מקסימליסטי של הדתיות והלאומיות, ולהחזיר לעצמה את המרכיב האוניברסלי-ליברלי שבה

ההתנכרות ליסוד הסוציאליסטי שכונן את היהדות הדתית־לאומית בארץ הובילה ליצירת זרמים שמנהיגיהם מתחפרים בערכים הזרים לציונות הדתית עצמה. כדי להמשיך ולבנות את הארץ, יש לשוב לחלוציות

הבחירות האחרונות העלו בחברה הדתית והחרדית תפיסות פונדמנטליסטיות המתנגדות לפירוש ההלכה בהתאם לעקרונות תבוניים או מוסריים: זו התפתחות מודרנית, שהמסורת היהודית הזהירה מפני סכנותיה

"השם 'ציונות דתית' הנישא על ידי מפלגה מסויימת, אין לו שום קשר לציונות הדתית ההיסטורית" - בטענה זו נפתחה סדרת השיחות בין שגיא לאלכס צייטלין על תולדותיה של הציונות הדתית מראשיתה

יותר ויותר רווחת התפיסה לפיה - אם נאהב זאת ואם לאו - לאומיות גיזענית היא ביטוי לתפישה יהודית מסורתית. אבל זה לא נכון: מדובר בתרכובת מסוכנת וחדשה שאין בינה לבין היהדות המסורתית דבר