ערב ההשקה לספר "רסיסי לילה" של אילה דקל נערך בסימן יצירה בזמן מלחמה. "התאהבתי בגיבורת הספר, החלוצה חיותה בוסל, כי היא לא ויתרה, למרות הקשיים", העידה דקל

יש הטוענים שעד 7 באוקטובר עסקנו קצת יותר מדי בחיי הרוח והתרבות, ושכחנו שאנחנו חיים כאן גם על חרבנו. אבל אסור לאפשר לתנועת מטוטלת להביא לקיצוניות ספרטנית, שתשקיע אותנו בחיי חרב

הפנטזיה היהודית על מנהרות ומחילות היא שאיפה לקצר את הדרך בין מקומות רחוקים, אבל על ציר הזמן - זהו רצון לקרב בין זמן ההווה הקשה לזמן אחר, עתידי: להצמיד את תחילת הספר לסופו, לבלוע את ההסטוריה

מה תפקידה של שירה בימים דרוכים של מלחמה? האם יש מקום ליצירה שמביטה באֵימה שבמציאות? אולי דווקא האפשרות לתת לאימה מילים היא הביטוי לחוסן ולאמונה ברוח ובנפש האנושית

הדתיים האשכנזים והמזרחים המסורתיים שנדחקו הצדה כל השנים, הדיחו את אחיהם החילונים מהבכורה. המופע של שלום חנוך ומתי כספי - סמלי ההגמוניה היוצאת - הוא פרידה מהתרבות שהצמיחה את הציונות

משרד החינוך מבקש לבטל חלק מהבגרויות המצריכות שינון של חומר לטובת "למידה משמעותית". הבעיה היא שאי אפשר לתת פירוש משמעותי לדברים, בלי ידע רחב היקף אשר נקנה בלימוד שיטתי, אפילו טכני

הם באו מעולם בית המדרש, שהיה כל ילדותם, וברגע מסוים עזבו אותו ובחרו באומנות. מי היה האלוהים של ביאליק? ומי היה האלוהים של ברנר, שנחשב לסופר של ישראל החלוצית והחילונית?

רבים בתרבות הישראלית מרדו בדת, אבל לא בהכרח רצו להשליך איתה גם את הרגש הדתי. בספר חדש, רני יגר טוען כי אברהם שלונסקי ראה בעזיבת המצוות דווקא תהליך של התחדשות דתית ותשוקה לאל

בתערוכה מקוונת מציגות אמניות בנות דתות מונותאיסטיות שונות את ביקורתן על השלטון והדכאנות הגברית המאפיינת את התרבויות שאליהן הן משתייכות. המשותף גדול בהרבה מן המפריד

מה שמערער את המפגינים נגד תוכנית הסאטירה היא המפגש הישיר עם סיפורי המקרא עצמם - על כל השנאות והקנאות והאנושיות והאכזריות, והמיניות שבהם, שהצלחנו לנטרל באמצעות כל כך הרבה פירושים

במפגש הרביעי בסדרת "עוברים מסך" משוחח אלון מור עם הבמאית נטע לוי על רב-תרבותיות, ואיך אפשר להתמודד איתה בכיתה ישראלית

השמאל הרדיקלי שונא את הבורגנות כי היא מקדמת "ניצול" ו"ניכור", ואילו הימין הקיצוני שונא אותה כי היא חותרת תחת המסורת והדת ומקדמת להט"בים. אבל הלכה למעשה, היא בסיס איתן לדמוקרטיה

כשהמילים "יְדִידִי, הֲשָׁכַחְתָּ?" של רבי יהודה הלוי נשמעות מפי אישה השרה אותן, אפשר בבת אחת לשוב ולשמוע את מובנן הראשוני - עם כל התשוקה, הגעגוע והארוטיקה שבהן

מבט ביקורתי על ימינו