מה מסתתר מאחורי הצעת החוק להפיכת מועצות מקומיות לעיריות, שהועלתה על ידי שר הפנים משה ארבל? מדוע כל כך דחוף להעלותה דווקא עכשיו? רמז: הבחירות לרבנות הראשית הולכות ומתקרבות

הרעיון שהתורה מגינה עלינו הולך ורווח בשיח בעכשווי. נכון, בתלמוד כתוב "תורה מגנא ומצלא" - אבל גם בלי להיכנס לעומק הסוגיה אפשר להבין שההצלה המדוברת אינה גשמית, אלא ערכית ורוחנית

עו"ד בתיה כהנא דרור מסבירה מה בדיוק שיגע אותה כשראתה את השר גולדקנופף מרים את ידו בעד הארכת שירות המילואים

הח"כ אריה דרעי הכריז לא מכבר כי זו לא העת לחוקק חוקים שנויים במחלוקת, והנה מחזירה השבוע הקואליציה את החוק שנועד להחליש את הרשויות המקומיות בבחירת רבנים. תני פרנק תוהה על העיתוי

רונית הד דיברה בתוכנית "העולם היום" על השיוויון בנטל, ואמרה: "זו לא רק שאלה צבאית, אלא גם חברתית: היוצאים להילחם ומסכנים את היקר להם מכל, חייבים לדעת שהם עושים זאת למען מדינה שהם מאמינים בה"

עו"ד בתיה כהנא דרור התארחה בכאן 11 והתייחסה לגיוס חרדים: "מהלך גיוס החרדים עשוי להצליח כאשר הוא יופנה דווקא לאליטה ולא למי ש'ממילא לא לומד' ונפלט מהישיבות"

הטחת הסיסמא "בושה" נועדה לבטל את האחר ולהשתיק אותו. אי אפשר להמשיך כך. אל מול האתגרים, אנו זקוקים ל'ביחד' המבוסס על סובלנות גם כלפי העמדה שגורמת לנו סבל

סגנית נשיא מכון הרטמן, רונית הד, דיברה באולפן כאן 11 על חדירת המושג "עמלק" לשיח הישראלי מאז 7.10: "מול רוע מוחלט קשה להחזיק מורכבות, אבל אפשר לזכור: במסורת היהודית, ההומניות גוברת על האכזריות"

הד דיברה על החוסן המוסרי שהמלחמה גילתה בחברה הישראלית ואמרה: "כדי להמשיך לחיות טוב עם עצמנו, נהיה חייבים להחזיק במורכבות שבין החובה להגן על עצמנו, לבין המחיר המוסרי שגובה המלחמה"

"הדיבור על התיישבות מחודשת ברצועת עזה הוא מסוכן כלפי חוץ, מפני שהוא מחזק את הטוענים שישראל לא נלחמת רק מטעמי הגנה וביטחון. וגם כלפי פנים: לא כל הלוחמים יזדהו עם המטרה הזו"

נשיא מכון הרטמן ד"ר יהודה קרצר דיבר בתכנית "העולם היום" ואמר: "בניגוד לאנטישמיות במקומות אחרים, בארה"ב הבית הלבן משוכנע שזו לא רק בעיה של יהודים, אלא בעיה אמריקאית"

"העולם כבר לא מחובר לזוועות שחווינו ב-7.10. העולם רואה היום את מה שקורה בעזה. חובתנו להסתכל על הסבל של האזרחים שם - גם מסיבות תועלתניות"

האם יחסי המגזר החרדי והציבור הכללי בישראל ישתנו אחרי המלחמה? האם יחול פיחות במעמדו הפוליטי של המגזר? ד"ר חנה פנחסי אמרה בראיון: "נדרשת חזרה לאתוס ממלכתי, וזו שפה שהחרדים לא דוברים"

"העולם כבר לא מחובר לזוועות שחווינו ב-7.10. העולם רואה היום את מה שקורה בעזה. חובתנו להסתכל על הסבל של האזרחים שם - גם מסיבות תועלתניות"

"כדי להיות ראויים למחיר השכול הנורא יש לצאת מ'תודעת אושוויץ' הממוקדת בהישרדות, ל'תודעת סיני' של חברת מופת שעניינה כבוד האדם וקדושת החיים: לכן השבת החטופים היא ערך עליון"

במקום להישבר, אחרי ה-7.10 החברה האזרחית כוננה שוב את המיתוסים הישראליים. האתגר יהיה לא לאבד את הסולידריות שנוצרה כאן, גם כאשר הממשלה לוקחת על עצמה בהדרגה את ניהול הדברים

אבי דבוש נחלץ מהתופת בקיבוץ נירים, והוא חושב שאת חמאס צריך להכחיד, אבל לא מתוך נקמה, ובלי לחפש מספר קורבנות גדול בצד השני כדי "לנצח" במשחק המחליא של מי הרג יותר

ניצחון חלקי עדיף על מלא, ולא בגלל שהוא יותר ריאלי. אם צד אחד יכריע באופן כוחני ומשפיל הוא יפסיד את האמת שנמצאת גם בצד השני, ויותר מכך: הוא יפסיד את הצד השני עצמו - והסיבוב הבא יגיע במהירות

יותר ויותר רווחת התפיסה לפיה - אם נאהב זאת ואם לאו - לאומיות גיזענית היא ביטוי לתפישה יהודית מסורתית. אבל זה לא נכון: מדובר בתרכובת מסוכנת וחדשה שאין בינה לבין היהדות המסורתית דבר

מנהל המרכז ליהדות ומדינה בראיון לערוץ 7: "הצעת החוק להחלשת כוח הרשויות המקומיות במינוי רבנים מקומיים תהפוך את רבני הערים לבובות על חוטים מטעם מפלגות פוליטיות"