בימים כתיקונם, לתפילה בציבור היו שלושה מאפיינים: התקהלות (מניין), מקום פיזי (בית כנסת) וזמן. הקורונה איתגרה את המרכיבים הללו – והעולם הדתי, כמו כולם, נאלץ להגיב ביצירתיות

חנה שהקריבה את שבעת בניה, האחות של יהודה המכבי שעשתה מעשה פרובוקטיבי להחריד, וכמובן יהודית שהביאה את ראשו של המנהיג היווני. אלה סיפורי הנשים שבאמצעותן הפכו חז"ל את חנוכה לחג של שוויוון מגדרי-הלכתי. מה חבל שהרב הראשי הספרדי בחר בכיוון אחר

טקס ההקפות שמלווה את תפילות ה"הושענות" בסוכות מזכיר את הפלת חומות יריחו על ידי יהושע, ולא בכדי. רכיבים רבים בטקס זה מרמזים על הנכחת האל בהיכל התפילה

אובדן האמונה של האדם בכוחו וביכולתו לשנות ולהשתנות הוא החיסרון האנושי הגדול ביותר, לקראת ימי התשובה. מחשבות על אמונה, תקוה, יכולת השינוי והבחירה של כל אחד מאיתנו

חג הסוכות מסמל בדרך כלל את עזיבת בית הקבע לטובת ישיבה בדירת ארעי, אך עיון בפסוקי התורה מגלה כי במקורו נחוג סוכות באופן ריכוזי בבית שאין קבוע ממנו – במקדש

רונית עיר שי בדיון הלכתי בסוגיית הפונדאות לקהילת הלהט"ב

"לא קל להיות גם מדינה רגילה שדואגת לבטחון ולרווחת אזרחיה, וגם מדינה מוסרית שהיא "אור לגויים" - אבל ישראל אינה ישראל, אלא כשהיא שואפת לממש את שני חלקי המשוואה"

ד"ר אביטל הוכשטיין עם מחשבות במוצאי יום העצמאות

חנוכה כחגיגה של שוויון מגדרי

ניתוח הציווי על הציצית מגלה שיש שתי ציציות: האחת החיובית המובילה את האדם לקדושת החיים, והשנייה מסמנת גבול מול חיי פריצות והשחתה