בחול המועד סוכות התקיים כינוס "הקהל" ובו רשת הרבנות הישראלית הובילה טקס של "זכר להקהל": נציגי קהילות בירושלים קראו בתורה בליווי פרשנות, והוצגו היצירות שזכו בתחרות "יוצרים שמיטה"

על פי הנביא זכריה, ההגעה של עם ישראל בחזרה לארצו איננה כיבוש האדמה לשם ניצול משאביה לטובתנו אנו, אלא שחרור אדמת ישראל לטובת העולם כולו

מופעי ספוקן וורד, הרצאות טד, תערוכה אומנותית, וגם - קריאה בתורה עם תקיעה בחצוצרות, כמסורת "הקהל". הירשמו כעת ובואו לחגוג איתנו במכון הרטמן

על פי מקורות מוקדמים, "כפות תמרים" היו ככל הנראה אשכולות פרי התמר, אלא שבעקבות שינויים חברתיים, דמוגרפיים וחילופי שלטון - הלולב תפס את מקום האשכול ושימש לו כזֵכֶר

בספר השירה שלה, בכל סרלואי שוזרת קודש וחול, את אביה ואת אלוהים וגם ישן וחדש. וכשהיא כותבת מחדש את ההושענות של סוכות, היא מעוררת את המחשבה שאל מול הכיליון בחיים, יש דברים שנשארים

עיון בסיפורים על טבי, עבדו של רבן גמליאל שגם למד עם החכמים בסוכה, מציג חתירה תחת מוסד העבדות, גם כשהיה מוסכמה חברתית

מצד אחד קהלת מעלה על נס את השמחה, ומצד שני טוען שהיא הבל. אחרי מחקר מעמיק שערך, ובאמצעות דיוק במילותיו במגילה, ניתן להבין מהי לדעתו השמחה שבאמת מועילה לאדם

שני החגים, שאוחדו ליום אחד, מייצגים פנים שונות של תודעה דתית: התפיסה האחת רואה בתורה ובפרשנות האנושית את מרכז ההוויה הדתית, והתפיסה השנייה חוגגת אינטימיות בין אלוהים לעמו

בניגוד ל"ספרות החוכמה" הקלאסית, קהלת מציג תפיסת עולם כאוטית, שלפיה צדיקים מקבלים לעתים את גמולם של הרשעים – ולהפך. הימצאותו של טקסט מאתגר כל-כך בספר הספרים נושאת מסר חשוב לימינו

טקס ההקפות שמלווה את תפילות ה"הושענות" בסוכות מזכיר את הפלת חומות יריחו על ידי יהושע, ולא בכדי. רכיבים רבים בטקס זה מרמזים על הנכחת האל בהיכל התפילה

אם היינו חיים לאורך השנה כולה בתחושות הייחודיות לחגים – מתח מאימת הדין כמו בימים נוראים, שלווה כמו בסוכות, או צער כמו בתשעה באב– היינו חווים בלבול נפשי ורגשי. מועדי השנה משרתים אפוא צורך נפשי של האדם

חג הסוכות מסמל בדרך כלל את עזיבת בית הקבע לטובת ישיבה בדירת ארעי, אך עיון בפסוקי התורה מגלה כי במקורו נחוג סוכות באופן ריכוזי בבית שאין קבוע ממנו – במקדש

התורה מורה לאדם לשבת בסוכה בחג שמועדו חמישה עשר לחודש השביעי. מהי הסוכה? סתמה התורה ולא פירשה. משה מאיר מנסה להתחקות אחר הגדרות המשנה, היכן נגמר הסוכה ההממשית והיכן מתחילה זו הדמיונית, וכמובן מה זה אומר עלינו כחברה כיום