בשעות משבר אנחנו עשויים להתפתות לתפיסות קיצוניות, שנושאות הבטחה לסלק את הספקות ולספק את הפתרונות. אבל האם אמנם ככל שעמדתך קיצונית יותר כך היא מתקרבת לאמת? ואולי ההפך הוא הנכון?

בשבעה באוקטובר נפתחה תיבת פנדורה של אידיאולוגיות משיחיות שכבר חשבנו שנעלמו מהשיח הציבורי, וחלקן מושמעות גם מפי חברי ממשלה. מה עושים כדי להימנע מלהיות מובלים על ידי תפיסות כאלה?

כשמאיימים על חייך וכשתוקפים אותך, זוהי ה"עת להרוג", אבל כפי שאומר קהלת יש גם "עת לרפוא". עת לרפוא את השברים בינינו, ואת היחסים עם שכנינו - אלה שאינם דוגלים בהשמדתנו

ב-7 באוקטובר הוכתה התפיסה הרואה בציונות גאולה. הרב ד"ר דניאל הרטמן ודב אלבוים שואלים לאיזו ציונות חדשה אפשר לשאוף, אם נגזר עלינו לוותר על התפיסה של תקומת עם ישראל כאן כאוטופיה

המצווה להשמיד את עמלק מושרשת עמוק מאוד בתרבות היהודית, ובשבוע שבו עולה פרק זה בהסכת, היא אפילו תצוטט בכתב התביעה שיוגש נגד מדינת ישראל בהאג בעוון רצח עם. אבל מה זה בעצם עמלק?

בירור המחלוקות והשאלות הרות הגורל שעומדות לפתחנו חשוב מתמיד, אבל הציבור בחזית ובעורף מרגיש שזה הזמן ליישור שורות. האם אפשר להתווכח בלהט ועדיין לשמור על חברה מאוחדת?

ניצחון חלקי עדיף על מלא, ולא בגלל שהוא יותר ריאלי. אם צד אחד יכריע באופן כוחני ומשפיל הוא יפסיד את האמת שנמצאת גם בצד השני, ויותר מכך: הוא יפסיד את הצד השני עצמו - והסיבוב הבא יגיע במהירות

איגרת ששיגר רבה של אוראן שבאלג'יריה, שבה ניסח כתב הגנה על היתר נגינת העוגב בבתי כנסיות מאפשרת הצצה להווי דתי אחר, בו התערבבו מזרח ומערב, ספרדיות וצרפתיות, קולוניאליזם והלכה

"צומת גורלי הוא זה שאליו מתנקזות כל הטעויות" - מה תפקידה של הנהגה רוחנית מול השסע הימני-שמאלי, דתי-חילוני, ערבי-יהודי, מזרחי-אשכנזי - שהגיעו לשיאם והפכו לשבר בלב ההוויה הישראלית?

על כל פעולה דיאלוגית לבדוק את עצמה, האם היא רק תחביב אינטלקטואלי - המשך התחברות בתוך העשירון - או שיש בה פריצה והרחבה של מעגלים? זו שאלה קריטית לעתידה של החברה הישראלית

התרבות היהודית נולדה מתוך ריב אמיתי, שבו כולם "מסכימים שלא להסכים", והורישה לנו ארגז עשיר בכלים ובמיומנויות לניהול הריב, עם אזהרה: הכפייה היא אם כל חטאת, והיא עלולה להוביל לחורבן הבית

העולם מקפל בתוכו תופעות טבעיות של מחלוקת והבדלה, וטבעי שגם בחברה האנושית זרמים רבים יתפלגו מתוך רעיון גולמי אחד. ההבדלה הזו יכולה לייצר שסע וניכור, או לכוון את הקולות השונים לשירה הרמונית

מבט מתמטי על תפיסת "אלו ואלו דברי אלוהים חיים"