תמכו בנו

/
EN
הצטרפו לניוזלטר שלנו

למען השם – פרק 14: עת להרוג ועת לרפוא

כשמאיימים על חייך וכשתוקפים אותך, זוהי ה"עת להרוג", אבל כפי שאומר קהלת יש גם "עת לרפוא". עת לרפוא את השברים בינינו, ואת היחסים עם שכנינו - אלה שאינם דוגלים בהשמדתנו
דב אלבוים הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן. אלבוים הוא סופר ועורך, חוקר יהדות בתחומים: מקרא, קבלה וחסידות. ממייסדי ה"ישיבות החילוניות" בישראל והיוזם והעורך הראשי של "תלמוד ישראלי על מגילת העצמאות". אלבוים הוא בוגר התכנית הבין-תחומית באוניברסיטת תל-אביב, והתמחותו האקדמית היא בפילוסופיה, בקבלה ובחסידות. הוא הוסמך לרבנות ישראלית מטעם בית המדרש לרבנות ישראלית של מכון הרטמן והמדרשה באורנים. אלבוים ערך והנחה במשך שנים ארוכות את תוכניות הטלויזיה " חוצה ישראל", "מקבלים שבת" ו"בין השמשות" ששודרו

דניאל הרטמן

להאזנה בספוטיפיי:

להאזנה באפל:

בפרק הקודם עסקו הרב ד"ר דניאל הרטמן ודב אלבוים במחשבה על "ציונות חדשה" ועל משמעותה של תפיסה כזו. בפרק זה הם ממשיכים במסע ומנסים לחשוב על "תורה חדשה" – מה אנו יכולים וצריכים להדגיש מתוך מקורותינו, לנוכח האירועים הקשים העוברים עלינו.

בהתייחסו לתורה חדשה, הרטמן מקדים ואומר כי הוא מרגיש ויודע שיש מי שיתייחס אליו כאל עוף מוזר, אך הערך שהוא מבקש להדגיש כעת יותר מכל הוא התפיסה שכל אדם נברא בצלם אלוהים. הוא מצטט את השיר הידוע של קהלת "לכל זמן ועת לכל חפץ מתחת השמיים… עת להרוג ועת לרפוא".

"אנחנו צריכים לחדש הלכה", אומר הרטמן, "שחוזרת לחובות שלי כלפי בני אדם – אם אלה עזתים שהם לא חמאס, אם אלה פליטים, אם אלה ערבים ופלסטינים ישראליים. אני מרגיש ש 'עת להרוג' עטף את כל האישיות שלי ועיוור אותי בחודשים האחרונים, ועכשיו, כשנכנסים לשלב השלישי של המלחמה, אני מרגיש צימאון לחזור לתודעה שאני צריך גם לרפא בני אדם, שיש לאנשים זכויות. שאני כיהודי לא מתעלם מרוע, ואני שואף לצדק".

אלבוים הוסיף כיוון משלו לתורה חדשה. הוא ביקש להרחיב את התפיסות היהודיות בתוך העם: "אנחנו צריכים מצוות עשה של רפוא ירפא. לוקחים את התורה – ומדגישים איפה היא עוסקת בריפוי, בנתינה – ולא רק שלנו, אלא גם שלנו עם הסביבה".

מחשבה יהודית מרתקת אותך? דואג לעתידה היהודי-דמוקרטי של ישראל? מתעניינת ביהדות שרלוונטית עבורך?

מלאו את פרטיכם וקבלו את הניוזלטר שלנו

הוספת תגובה
חיפוש
עיקבו אחרי מכון הרטמן
הרשמו לניוזלטר של מכון הרטמן

SEND BY EMAIL

The End of Policy Substance in Israel Politics